היחס למסתננים

לעזור למסתננים?  רק כפי היכולת

הרב אבינר - פורסם באתר "כיפה"

לעשות חסד לגויים לפני שעוזרים ליהודים – זו שחיתות. קליטת המסתננים עלולה לערער המאזן הדמוגרפי.

המסתננים שנכנסים ללא רשות - יש להוציאם אותם כמו כל שנוהגם מדינה אחרת. לאן ילכו? שהחברים שלהם יקבלו אותם. ושגם מדינות אחרות צריכות לקבל אותם. אנחנו מוכנים לקבל מסתנן אחד או שניים ל-1,000 איש באוכלוסייה.

ברור שצריך לעשות חסד גם לגויים, אבל זו לא חובה בכל מחיר. חסד איננו דבר שאין לו גבול, הוא מוגבל בצורך וביכולת. אינני חייב לעשות כל חסד לשני וקנה המידה הוא כלפי עצמי. החשבון הוא שם: מה הייתי עושה לו היה מדובר בי.

אין זה נכון שיש יחס עוין למסתננים, או ושגירושם מהמדינה מזכיר את התנהלות הנאצים בגרמניה, ערב מלחמת העולם השנייה. מה זה קשור לנאצים? הנאצים לקחו אזרחים טובים ונאמנים ורצחו אותם. מה זה קשור לעניין המסתננים? הנאצים כבשו מדינות אחרות כמו פולין או צרפת, בלגיה והולנד, לקחו משם יהודים ורצחו אותם. אין פה בכלל מה להשוות, כאילו אנחנו כובשים ארצות אחרות ורוצחים שם אנשים.

על פי כדור הארץ יש 900 מיליון רעבים ומיליארד וחצי נוספים שאין להם מים נקיים לשתות ועוד רבים רבים שישנים ברחוב, סובלים ומסכנים. אולי 2-3 מיליארד. אי אפשר להכניס את כל המסכנים האלה לגבולות המדינה. כיום זה בלתי אפשרית.

הסיכון המרכזי בשילוב המסתננים בישראל הוא ערעור החברה הישראלית. 20% מהמדינה ערבים ועוד 5% נוספים הם גויים, בעלי אזרחות ישראלית. כמה אפשר לקלוט לכאן ולערער את האוכלוסייה והחברה בישראל? אנחנו עלולים לאבד את הרוב היהודי בתוך גבולות המדינה ועל כן אנחנו חייבים לשמור על איזון דמוגרפי מזערי.

חשוב שיהיה סדר עדיפויות. לפני שעושים חסד לזרים, צריך לעשות חסד ליהודים, יש המון ישראלים רעבים, יש מצוקות גדולות. חכמים גדולים רוצים לעשות חסד לאחרים ולא לעם שלהם - וזו שחיתות. עניי עירך קודמים.