יום שישי, 12 באוקטובר 2012

מה תפקיד הרבנים בצד המעשי של המדינה?


גאולה בלי רועה
הרב אבינר- פורסם ב"מעייני הישועה"

שאלה: האם הציבור צריך להתייחס לדעת תורה כהמלצה או כהוראה?
תשובה: זה חשבון אישי של כל אחד התלוי באמון שהוא נותן ברבו. הציבור שלנו מגוון, ביקורתי וחושב והוא לא מקבל בקלות דברים שאומרים לו.  זה בא מתוך רצינות לא מתוך רוע לב. זה כולל את מי שלא מקבל את דברי כל רב בתור דבר מוחלט שאין לזוז ממנו. בציבור שלנו אנשים מכבדים מאוד את הרבנים ויחד עם זה הם אינם רואים את עצמם כפופים לאמירה של כל רב. מדובר פה בזרם המרכזי בציונות הדתית ששומע לרבנים והוא שומר לעצמו את הזכות לראות את דברי הרב אליו תואמים לו או שמא ישאל רב אחר. בקצוות יש כאלו שכלל לא מעריכים את הרבנים או בגלל שהם ליברלים קיצוניים או גאונים קיצונים בעיני עצמם הרואים את הרשות להכריע בכוחות עצמם. הזרם המרכזי מכבד את הרבנים יותר מהציבור החרדי ויחד עם זה הוא רואה שחובתו להתייחס לדברים כהמלצה ולבחון הלאה את הדברים.

שאלה: האם צריך להיות "חסיד" של רבו או שהוא צריך לשמוע את דעתו ולשאול שאלות לאור המציאות?
תשובה: פעם רבנו הרב צבי יהודה דיבר על תנועת החסידות ואחד התלמידים אמר לו 'גם לרב יש חסידים'.  רבינו השיג: נכון אבל הם גם מתנגדים שלי.  אכן איך קוראים לאדם שהוא גם חסיד של רבו וגם מתנגד של רבו? - תלמיד.  זה מה שיש לצפות מתלמיד שיהיה עם חשיבה עצמאית, כמובן לאור מה שהוא הספיק לשמוע מרבו, להפנים את דרכי החשיבה של רבו, לא רק סכום של ידיעות שלמד מרבו אלא דפוסי חשיבה.

שאלה: מה בדבר דפוסי ההצבעה של הציבור הדתי לאומי?
תשובה: חלק מהציבור שלנו לא מצביע בעד מפלגות דתיות הוא לא נותן בהן אמון, אף על פי שהרבנים אומרים כן להצביע אבל זה לא קובע עבורו.  והמצב הולך ומחמיר, יש אומרים שאם זה ימשיך כך שתי המפלגות הדתיות-הלאומיות לא יעברו את אחוז החסימה.

שאלה: למה אותו הציבור לא נותן אמון במפלגות?
תשובה: ראשית, הוא מפקפק ביכולת ההנהגה.  יש מתגעגעים: מתי יהיה מנהיג אמוני למדינה?  אבל איך הם רוצים שאדם לאומי דתי ינהיג את המדינה אם הציבור הזה לא מסוגל להנהיג את עצמו והוא מפולג.  אין לו עדיין תרבות הנהגה.  המנהיגים מפולגים ביניהם והרבנים מפולגים ביניהם.  שנית, יש האשמה ישנה של פשרנות שכבר מופיעה אצל מרן הרב קוק.  מי שפשרן לא יכול להיות מנהיג.  ושלישית, יש האשמה שיש יותר מדי קומבינות פוליטיות, הציבור לא סובל זאת.  רביעית, יש האשמה שיותר מידי עמדות קיצוניות.

שאלה: ומה תפקידו של הרב בזירה הפוליטית?
תשובה: הרבנים הם לא פוליטיקאים, כמו שהרבנים לא רופאים או כלכלנים.  אבל כן קיימת אתיקה רפואית, כלכלית ופוליטית, זה כן תפקידם של הרבנים לקבוע כיוונים ומגמות אבל לא לעסוק בפרטים, שזה תפקידם של הפוליטיקאים.

שאלה: איך זה שאין דמות רבנית שניתן להתאגד סביבה?
תשובה: הזרם המרכזי של הציבור שלנו מאוד מאוגד, גם אם אינו מתלכד סביב רב אחד. ראשית הגאולה היא: צאן בלי רועה אחר כך יבוא הרועה (רש"י ריש תהילים פרק ע). אנשים בוכים: "אנחנו צאן בלי רועה אין הנהגה רוחנית".  נכון אבל הצאן הזה עשה כל מה שעינינורואות בלי רועה, הצאן פועל גם בלי רועה. זה לא אומר שאינינו מאמינים שיבוא רועה, ודאי שהוא יבוא , אבל הוא יפתור בעיות שהצאן לא יכול לפתור לבדו. הציבור הלאומי דתי הוא בעל השפעה אדירה.

שאלה: האם צריכה להיות היררכיה בעולם הרבני?
תשובה: ודאי שיש היררכיה.  אבל לא מדובר פה במנהיגות שמונחתת מלמעלה, אלא במנהיגות טבעית שנוצרת מתוך האמון שאנשים נותנים.

שאלה: איך ניתן לחזק את השפעת עולם התורה?
תשובה: מרן הרב קוק עוסק בזה בספרו "אדר היקר", שם הוא מסביר שההשפעתו העיקרית של אדם אינה על ידי נאומים וספרים אלא על ידי מעלתו המוסרית.  כשנהיה יותר מוסריים ואחראיים אז השפעתנו תגדל.

שאלה: מה הבשורה של כנס הרבנים האחרון?
תשובה: בכינוס הרבנים היה נעים לפגוש הרבה חברים, אבל כנס אחדות נצרך כאשר מפולגים.  מלבד הצד ההצהרתי בכנס, לא נראה שיתפתח מזה משהו מעשי שיצא מזה. עדין לצערנו  יש הרבה רבנים מפולגים שלא יכולים לשבת סביב אותו שולחן. חילוקי דעות לא מפריעים, זה תמיד היה ויהיה. אי אפשר להכריח את כל הרבנים שיחשבו אותו דבר. צריך שיהיה כבוד בין הרבנים למרות הדעות השונות, כבוד אמיתי לא חיצוני. חילוקי דעות כן, חילוקי לבבות לא.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה