אין יאוש בחינוך
הרב אבינר- פורסם ב"ראש יהודי"
תמיד ניתן לחנך, ובכל מצב שיהיה – יועיל לו חינוך הגון. אין זה קל – אבל אפשרי. "תוכחת חכמה", להוכיח אותו בחכמה. "ברב או במעט" – יועיל הרבה או יועיל קצת. אם מדברים בחכמה ובדעת, זה אף פעם לא חוזר ריקם. אולי עדיין אינו מוביל לסוף הדרך, אך לחלק ממנה – כן.
על כן אתה טועה שאתה דן את העולם בשחור ולבן. אל תתפעל ממה שעיניך רואות בחוץ; הוא כנער מתבגר, העושה צחוק מכולם ולועג לכל. זה מסווה. בפנים באמת הדברים נוגעים לו וחשובים בעיניו. מפני שהוא במבוכה הוא מרגיז בכוונה – אבל הוא מקשיב! הוא יקשיב באוזניו ובפיו הוא יבטל לאמור: "שטויות". אבל הוא הקשיב.
הנשמה – בת מלך. "על כן אין להתייאש מלבקש רחמים, שישובו לשמור אורחות צדק גם הפושעים היותר גדולים". גם הפושע היותר גדול אפשר שיעשה תשובה. כלומר, אם הוא בוחר להיות רשע מרושע באמת, כל התפילות לא יעזרו. אבל אם בתוכיוּתו הוא רוצה לתקן, הוא רוצה לעזור לעצמו – גם ד' יעזור לו. "אם תשוב ואשיבך" (ירמיהו טו יט). לכן סבר רבי מאיר, שאין בעבור מה להתפלל.
ממילא ד' לא יעזור להם, כי אינם חפצים לעזור לעצמם. אמרה לו אשתו: לא נכון! הם רוצים לעזור לעצמם, הם אינם שבעי רצון, הנשמה אינה שבעת רצון! כמדרש חז"ל הידוע על הפסוק "וגם הנפש לא תִמָּלֵא" (קהלת ו ז). "משל למה הדבר דומה? לעירוני שנשא בת מלך. אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום שהיא בת מלך". היא מתגעגעת לארמון המלך. "כך הנפש; אילוּ הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה? שהיא מן העליונים" (קהלת רבה שם).
הנשמה היא בת-מלך, גם זו של הרשע המרושע; הוא אומלל ומסכן ולא טוב לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה