יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

מדוע לא נכנסנו לעזה?


הפסקת האש בעזה
הרב אבינר בשו"ת רדיו ברשת מורשת  - נערך ע"י רות סופר
השו''ת רדיו נערך בכל יום חמישי בלילה בשעה 23:00 ברשת מורשת

אנחנו מקוים שבאמת יהיה לנו עכשיו שלום. לא שלום גדול של "וכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׁא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעהו ב ד), אבל בינתים שקט ורגיעה בארצנו, שגם זה דבר גדול ומשמח. וצה"ל כשמו כן הוא: צבא הגנה לישראל! אנחנו לא תוקפים אף אחד, אנחנו לא הולכים לכבוש אף אחד, אנחנו מגינים על עצמנו.
ישנם אנשים אומרים: חבל, חבל שיצאנו מעזה – לא שיצאנו, שלא נכנסנו לעזה – היינו צריכים להיכנס, לתת שם מכה רבתי, וזהו. הדבר הזה אינו נכון.
אלף, כי מלחמה זה לא דבר פשוט. מלחמה זה בלית ברירה. אם יש ברירה, לא עושים מלחמה. במלחמה נהרגים אנשים אצלנו. במלחמה גם נהרגים אנשים אצלם. גם נהרגים אנשים חפים מפשע. שכידוע, בחבל עזה הם ממקמים משגרים בלב אוכלוסיה אזרחית בעל כרחה, והאנשים האלה נפגעים על לא עוול בכפם. מסכנים. הם לכודים שם. ולכן, כמובן, מלחמה זו מלחמה, אם אין ברירה יורים. לא אנחנו הורגים ילדים, מי שהורג אותם זהו חמאס, שמשתמש בהם כמגן אנושי. אבל בכל זאת, מה שלא נצרך – לא נעשה, כדי שאנחנו לא ניהרג וכדי שלא נהרוג. כמו שכתוב ביעקב אבינו: "'וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ' (בראשית לב ז) – וירא שמא ייהרג, וייצר לו שמא יהרוג אחרים" (רש"י).
נימוק השני אינו נימוק מוסרי אלא מדיני כוללני. החמאס בעזה אינה הבעיה היחידה שלנו בעולם. יש לנו עוד אויבים רבים, מתחלפים. לפעמים זו מצרים, לפעמים זו סוריה. עכשיו זו אירן. צה"ל הוא כדי להילחם במלחמה, לא כדי להילחם בטרור. הטרור אמנם הוא דבר מאד מטריד, אבל הוא דבר משני לעומת המלחמה וסכנותיה. ולכן עיקר המאמץ הצבאי של צה"ל הוא להכשיר עצמו למלחמה. כמובן, כשיש טרור, הוא גם נלחם בטרור, בודאי, אבל זה אינו העיקר. ולכן, כיון שיש אירן בדרך, אנחנו צריכים להיות מוכנים, או להילחם נגד אירן, או להרתיע את אירן, או שאחרים ילחמו בשבילנו נגד אירן, אבל בשביל זה אנחנו צריכים הסכמה בינלאומית על מה שאנחנו עושים עכשיו, ובמיוחד באמריקא. כלומר, זה 'עסקים'. בעסקים משלמים ומרויחים. משתדלים לשלם הכי מעט ולהרויח הכי הרבה. ככה זה עסקים. אז לא שהאמריקאים, איננו חושבים שהם ידידים שלנו בלב ונפש, אבל אנחנו 'עושים עסקים'. איננו נכנסים קרקעית לעזה, כי זה דבר שמפריע לאמריקאים, ותמורת זה הם יעזרו לנו בדרכים שונות במלחמה נגד אירן. כמובן, זה גם האינטרס שלהם, נכון, כך זה עסקים. אי אפשר במדיניות לקחת בחשבון רק את הטווח הקצר. צריך לקחת בחשבון גם את הטווח הארוך. כמו במסכת גיטין מג ב: אין משחררים שבויים יותר מכדי שוויים. אף על פי שכרגע השבוי הזה מאד נצרך, אבל אחרי כן אנחנו עלולים על ידי השחרור הזה שישבו עוד הרבה אנשים. אם אנחנו פודים אותו עכשיו, אמנם אנחנו פותרים את הבעיה שלו, אבל אנחנו גורמים לבעיות גדולות הרבה יותר בעתיד. ואם איננו פודים אותו, הוא באמת בבעיה, אבל אנחנו בונים את העתיד. במדיניות אי אפשר לחשב רק את ההווה, יש לחשב רק את העתיד. ולכן זו מין עסקה עם אמריקא. אנחנו מפסידים ואנחנו מרויחים.
שמא תשאלו אותי, איפה העסקה הזו כתובה? אענה לכם כמו שעונים הרבה פעמים בגמרא, ששואלת: איפה, מנין קרא? ועונה: למה לי קרא? למה לי פסוק? סברא! מה שאני אומר פה זו סברא פשוטה. לא צריך לכתוב את זה. מדיניות זה עסקים. ובעסקים נותנים ומקבלים.
נכון, הטרור הוא לא סכנה כמו מלחמה, הוא הטרדה. טרוריסטים מעולם לא כבשו מדינות. ולכן, בודאי צריך להילחם נגד הטרור, לא אמרנו שלא, אבל אם אנחנו צריכים לבחור בין מלחמת טרור או מלחמה-מלחמה, אם צריך לבחור או-או, אז עדיף שנהיה ערוכים למלחמה ולא לטרור.
מלחמה זה באמת מסוכן, אבל לא להתבלבל! אני לא אמרתי שהגרעין האירני הוא סכנה קיומית. אין סכנה קיומית על מדינת ישראל! מדינת ישראל ערוכה היטב היטב מול כל סוג של מלחמה. כל סוג של מלחמה שיהיה, אנחנו ערוכים לנצח – ואנחנו ננצח! אלא מה שאנחנו דואגים, הוא למזער כמה שאפשר את מספר הקרבנות. וזאת הסיבה, שבגללה המהלך הזה, להימנע מכניסה קרקעית לעזה, הוא מהלך מאד נבון. אף על פי שיש אנשים רבים המאוכזבים, הם אומרים שצריך גבורה, צריך גבורה. בודאי הם צודקים שצריך גבורה. אבל כבר כתב רבי שלמה אבן גבירול בספר התיקון, מידות הנפש, בפרק שלפני האחרון, המדבר על גבורה: גבורה כן, אבל עם שיקול דעת, ולא גבורה בלי ישוב דעת. כי גבורה בלי ישוב דעת זו לא גבורה – הוא אומר – זה שיגעון!
ואנחנו צריכים לשקול היטב את הדברים, בשכל ובדעת. אבל סך הכל אנחנו צריכים להודות לד' יומם ולילה, שבנה לנו את המדינה הזאת ואת הצבא הזה ואנחנו יכולים להתגונן, נסי ניסים!! "אילו פינו מלא שירה כים, אין אנו מספיקים להודות לד'!"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה