מפלגה דתית-לאומית
הרב אבינר- פורסם באתר "סרוגים"
לקראת הבחירות לא צריך להתבלבל ולהרוס את האחדות של האומה הישראלית כולה כאשר כל מפלגה אומרת שאצלה כל האמת וכל הצדק וכל היושר וכל האחרות הן כקליפת השום.
כל המפלגות הן טובות וישרות, כל אחת היא שלוחה של אידיאל שבונה את האומה וכאשר אדם שם פתק בקלפי, בעצם המפלגה שלו היא שייכת לכלל ישראל.
האם צריך מפלגות דתיות או שכל הדתיים ישתלבו במפלגות השונות על פי השקפותיהם באותם הענייניים שהמפלגות מייצגות. התורה היא לא רק תורת הפרט, היא גם תורת הכלל, היא באה להדריך אותנו איך לבנות מדינה איך לבנות צבא וחברה וכלכלה, ואת זה אנחנו לומדים מאברהם אבינו, שנאמר לו "ואעשך לגוי גדול".
ולכן ברור שצריך שתהיה מפלגה דתית. זה מה שרבנו הרב צבי יהודה אמר אנו חוברים ל"חבר אני לכל אשר יראוך" (תהילים קיט סג). אנחנו נתחבר ליראי ד' להשפיע ברכה של תורה על האומה.
גם בין המפלגות הדתיות, יש גוונים, כולם אהובות ויקרות, אבל הדגל שלנו "תחיית האומה בארצה על פי תורת ד'" זה הדגל של המזרחי, של הפועל המזרחי, של המפד"ל, של הבית היהודי של האיחוד הלאומי. זו השאיפה הרוחנית הפנימית שלנו.
באשר לשקוך שמא עדיף להצביע למפלגה שהצביון שלה היא שמירה על ארץ ישראל, -לעניין כזה ברוך ד' יש גואלים גם בתוך שאר המפלגות. יש אנשים שמטפלים בה ומייצגים את זה בהצלחה, ד' יברכם. אבל לעניין שלנו, של הגילוי תורת ד' בעם ישראל בארץ ישראל, אין כל כך הרבה גואלים ולכן צריך לחזק מפלגה שזו מגמתה ועבודתה.
כמובן כל זה מותנה בכך שמדובר במפלגה שיש בה מינימום של חברי כנסת. למפלגה קיקיונית אין השפעה ניכרת מלבד בדיבורים. לדבר זה חשוב, אבל זה תפקידם של הרבנים, התפקיד של הפוליטיקאים הוא לעשות.
אם המפלגה כל כך קטנה שהיא חסרת השפעה צריך להודות בכאב שהיא כבר לא נקראת מפלגה ואז חייבים לעבור למפלגה אחרת שאמנם היא פחות זהה לאידיאל שלנו, אבל יש לה כוח.
עדיף להיות סיעה בתוך מפלגה גדולה עם כוח אף על פי שהיא לא זהה לנו מאשר להיות מפלגה קטנה שהיא בדיוק כרוחנו אבל היא חדלת כוח מחמת קוטנה.
על כל פנים אנחנו מקווים שהמפלגות הדתיות הלאומיות תתעשתנה ותתחזקנה ותקומנה לתחיה גדולה ותוכן להקרין מאורן על האומה כולה ולהביא ברכה.
אכן לדעתנו, התנועה הדתית לאומית הגיעה למצב שלא רק שהיא דורכת במקום, היא גם נסוגה אחורה. האנשים שעבדו בה הם באמת עתירי זכויות אבל נראה שתם כוחם ושחייבים להכניס כוחות חדשים כדי להציל ולקדם את המפלגה.
אמנם, זו התלבטות קשה מאוד, האם לתמוך בכוחות ישנים ומנוסים או בכוחות חדשים ורעננים. הכוחות המנוסים אנחנו יודעים למה הם מסוגלים, את הכוחות החדשים אנחנו לא מכירים ולא יודעים מה יהיה.
ובכל זאת החדשים הוכיחו את עצמם בהרבה תפקידים של מנהיגות וארגון. הם גם פועלים באחדות אמיתית וחברית. יש להבחין בין אחדות טכנית ובין אחדות הרמונית, וזו גם סיבה לתמוך בהם.
הגענו למצב הדומה לפיקוח נפש. ולמרות שלמועמד החדש לראשות התנועה אין ציציות בחוץ, ואנו לא מסכימים איתו במאה אחוזים על כל הדברים, אבל במצב של פקוח נפש לא בודקים אדם בציציות.
כאמור לעיל, הדעת נוטה לשמר את הישן. כמו שההלכה אומרת שאסור להרוס בית כנסת ישן עד שבונים אחד חדש. אבל במקרה שלנו זה לא המצב. בית הכנסת הישן הולך ומתפורר ולכן הציבור הדתי לאומי לא נותן בו אמון. במיוחד הצעירים שהם העתיד, ולכן זה לא אחראי להמשיך לבנות על הישן. חייבים לנסות את החדש.
לטוענים שיש לתת צ'אנס למשמרת הותיקה שהם ינהיגו טוב, אבל כבר נתנו להם צ'אנס כמה פעמים. נראה שהגיע הזמן לתת צ'אנס למישהו אחר.
אמנם לעיתים יש לציבור הדתי נציגים שאינם פוליטיקאים וזה מורגש. ולמה להביא עוד אנשים מחוץ לפוליטיקה? נכון שצריך שבפוליטיקה יהיו פוליטיקאים. צריך תכונות מיוחדות לעסוק בזה, כמו שכתוב ב"הנסיך" של מקייאוולי. אבל אנו מוצאים חדשים קרוצים מהחומר הנכון, תכונות של פוליטקאים.
יחד עם זה, אי אפשר לומר לאנשים איזה פתק לשים בקלפי כי הגוף הבוחר הוא כמו בית דין. ולדיין בבית הדין אסור להכריע בגלל שדיין אחר אמר את דעתו והוא מעריך אותו או סומך עליו. כל דיין צריך לעשות את השיקולים שלו ולפי זה להכריע. אלא יש לפרוש את טעמים ונימוקים מה הבחירה הטובה, וכל אחד יראה את הטיעונים יברר אותם וישקול ויכריע בעצמו מחר, כשהוא בתוך הקלפי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה