מה זאת אהדה
הרב אבינר- פורסם ב"ראשי יהודי"
זכינו שאיננו זקוקים להסברים תאורטיים רבים, כדי להבין מה פירוש אהדה. בעינינו ראינו. רבנו, הרב צבי יהודה קוק, היה מקשיב לכל אחד מתוך אהדה עמוקה – לכל אחד ובכל נושא שבעולם! דתי ולא דתי, מבוגר וילד, מוכר ושאינו מוכר, איש או אישה – הוא היה מקשיב. על כל נושא שבעולם, מקשיב ומתעניין.
בא אליו בחור שהתכוון לנסוע למחרת לחוץ-לארץ, כדי להשתתף בתחרות מכוניות-מירוץ. רבנו, הרב צבי יהודה, מקשיב. הבחור מסביר לו מה זו תחרות מכוניות מירוץ, מתאר לפניו את סוגי המכוניות השונים, ורבנו מקשיב בהתעניינות. אדם זה שעכשיו יושב אתו – הוא כל עולמו, ממנו הוא חי. רבנו מקשיב, ואדם זה חש אז בכל נימי נפשו שרבנו, כאילו אין לו בעולמו אלא הוא, בראותו את רבנו מרוכז כל-כולו באדם היושב מולו.באה ציירת עם ציור, מסבירה לרבנו על הציור, והוא מתעניין בהסבר. עם תום השיחה היא יוצאת מביתו, מוציאה את הציור – ומשליכה אותו לפח! מהשיחה הבינה שהציור הזה אינו ראוי ומקומו בפח. רבנו לא אמר לה את זאת! הוא הקשיב, הוא התעניין, מה שנקרא "התחבר" – בסגנון של זמננו. זה לא רק שהמבקר הרגיש באופן סובייקטיבי – זה באמת היה כך! באותו רגע לא היה לרבנו בעולמו, אלא אותו אדם! באותו רגע כל כולו היה באדם זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה