חבר זה חבר
[מ"באהבה ובאמונה"]
מה זה חבר? חבר זה מי שתמיד אפשר לסמוך עליו, בכל מצב. הוא תמיד פה אתך כאשר אתה צריך אותו, בחתונה ובגירושים, בבריאות ובמחלה, כשאתה אדם ישר וגם אם שאתה בבית סוהר, הוא לא מסכים עם מה שעשית, אבל הוא עדיין אתך, וכאשר אתה משתחרר, הוא מחכה לך שם עם זר פרחים.
חברות זו ברית. זה דבר יקר מאוד בעולם שמאוד משמח את ריבונו של עולם. לא חבר לשם תועלת עצמו. אמנם גם זה טוב לומר: שמור לי ואשמור לך, שלי שלך אך תמורת זה שלך שלי. אולם הכי טוב זה חבר בלי חשבון. תמיד חבר.
וזה לא קל. לכן נאמר: קנה לך חבר (אבות א ו). לא בחר לך חבר, אלא קנה לך חבר, כי בחברות יש להשקיע.
הרמב"ם מצטט בפירושו על משניות את אריסטו בספר המידות שלו: "האוהב, אחד – הוא ואתה", וממיין שלושה סוגי חברים. א. חבר תועלת. אני חבר אתך כי אני מרוויח מזה, כמו שותפים לעבודה או שכירי חרב השותפים לנשק. זו לא באמת חברות, כי כאשר אתחיל להפסיד אודיע לך: חברותנו נפסקה. ב. חבר מנוחה, שהוא בעצמו מתחלק לשני חלקים: 1. חבר הנאה – כגון זכר ונקבה, לכן הם הולכים יחד. אין צורך להסביר שנישואים הם דבר אחר. כמובן גם בנישואים נהנים, אבל זה לא מתחיל בזה ולא נגמר בזה. אדרבה, תוכל להתחתן רק כאשר סיימת בית לספר לחברות, ואז הנך רשאי להירשם למכללה גבוהה לחברות, כדברי הנביא מלאכי (ב יד) : "והיא חברתך ואשת בריתך". כמובן. אין חייבים להיות מושלמים בחברות לפני שמתחתנים, שאם כך לא נתחתן לעולם. אלא אנו סבירים, ואז יוצאים למסע משותף. כמו שלפעמים הקצין קורא לפתע: חבר'ה יוצאים מיד לקרב, נתארגן תוך כדי תנועה. 2. חבר ביטחון. זה אדם שאני בוטח בו. אני לא חייב להיזהר בכל דבר שאני עושה או בכל מילה שאני אומר, פן ישתמש בזה לרעה נגדי. הוא יודע כל מה שאני עושה, בלי שיש לי פחד שזה יתגלה. ג. חבר מעלה. שניהם חברים בשל האידיאל הגדול של הטוב, של החברות, זה מה שנצטווינו לקנות: קנה לך חבר. זה מוסרי, זו רעות. צדק אריסטו באומרו שזו החברות האמתית שכל אדם מחפש (אתיקה לניקומקוס פרק ח).
כי חבר תועלת, חבר הנאה או חבר ביטחון, עלול להיות אנוכי. החברות עלולה להיות מבוססת על אהבה עצמית שניזונה על ידי היחס ההדדי. ומה המבחן של חברות אמת? – ויתור, כדי להיטיב. למשל אם חברי הורשע בפלילים, על אף שאני לגמרי מתנגד לו, אני נשאר חבר. או משל יותר נעים: אחוות הלוחמים, הבנויה על נאמנות ואמון, ערבות הדדית, כאשר החייל מוכן לוותר על טובתו למען חברו, אפילו מתוך סיכון עצמי.
כן , כן, בזכות החברות, האדם הולך ומתרפא מהאהבה העצמית המופרזת. אמר הפילוסוף סרטר: הגיהינום זה הזולת. ואנו אומרים : גן עדן זה החבר.
אמרנו כי החברות היא היחלצות מהאני המופרז. לכן היא כל התורה על רגל אחת (שבת לא א). אהבה בגימטריה 13. אני חבר שלך ואתה חבר שלי, סך הכל 26, שם ד', וזה סוד "ואהבת לרעך כמוך אני ד'," כמבואר בספר דרך משה (יום חמישה עשר).
חבר זה חבר, בכל מצב. אם אתה חבר אז אתה אתו בעת צרה וצוקה ומוכן תמיד לעזור לו. גם כשהוא מציק לך אתה אתו. נכון, הוא לא מלאך, הוא רק בן אדם, עם נפילות וכשלונות. אם יד ימין תוך כדי פעולות חיתוך, פצעה את יד שמאל, האם יד שמאל תכה בחזרה יד ימין, כמשל הירושלמי (נדרים ט ד)?! אם שיניך נשכו לשונך האם תכה אותן (דרך משה שם)?! שמא תאמר: יחס כזה של אמון לחבר זה שיגעון! זה עיוורון! לו יהי כן. אז אשמח להיות משוגע ועיוור מהסוג הזה. וכבר כתב הפילוסוף ארסמוס בספרו "שבח השיגעון": האם אין זה שיגעון לעצום עיניים מלראות חסרונות חבריו? אכן זה שיגעון בחזקת שלוש, בחזקת ארבע (זו לשון ארסמוס), אבל השיגעון הזה הוא הדבק בין החברים. וזאת למה? כי לא במלאכים עסקינן אלא בבני אדם פשוטים, שלכול אחד מהם יש חסרונות. החברות בין אנשים כמעט מושלמים, כמעט אלהים, היא משעממת, אפורה... ונדירה. וגם חברות כבדה ורצינית זו, היא שברירית ולא יציבה, כי במבטם החד והחודר מיד יבחינו בחסרונות חבריהם. כמובן לגבי החסרונות שלהם עצמם הם נגועים סמיות. הם אינם רואים את קופת השרצים שתלויה להם על הגב. לכן כיוון שאיננו מלאכים, ולא נמצא אדם בלי חסרונות, חמורים פחות או חמורים יותר, וכשיש הבדלי גיל וחינוך, אי הבנות, טעויות וכל תקלות החיים – איך תוכל חברות להחזיק מעמד אפילו שעה קטנה, אם לא נהיה קצת משוגעים או לפחות תמימים... צחוק צחוק אבל אותם החברים בלב ונפש אף על פי כן ולמרות הכל, אותם הקצת-נאיביים, הם שבונים את חברות האמת ועושים את החיים לנעימים (ארסמוס שם פרק יט). ואתה ידידי הקורא, קבל את האמת ממי שאמרה. הרי גם אתה לא מלאך. גם אתה עושה טעויות. אז היה נוח וסבלן מכל הלב.
אבוי! אנשים הם כל כך אגואיסטים שחבר אמיתי, זה ממש נס. זה נס! אם אתה חבר רק כאשר אתה נהנה מחברתו אז אתה לא חבר אמיתי, אתה רק חבר של עצמך.
אבל אם אתה חבר, תן לו מה שהוא מבקש, כאשר הוא מתחנן. מילת 'בבקשה' שלו, היא עבורך מילת קסם וגם בלי שהוא מבקש, עליך לדעת מה הוא צריך.
חברים באמת, זה נדיר. אבל זה קיים. גם במשפחה, גם בין איש לאשתו, וגם סתם. זה מאוד משמח. זה מראה שאפשר.
תודה רבה לכם, מורי ורבותי, דוד ויונתן, שלימדתם אותנו בבית ספר לחברות. תודה רבה, ריבונו של עולם שיצרת חברות. תודה, דוד ויונתן. תודה ריבונו של עולם.
