"סוף העולם"
הרב אבינר בתוכנית הרדיו- יום חמישי בערב בשעה 22:30-24:00 ברשת מורשת – עריכה: רותי סופר
יש שניבאו שמחר, ב"21 ל-12, 12", יהיה חורבן העולם.
לכן הנני להודיע שמחר לא יהיה חורבן – אני "מנבא" שלא יהיה חורבן מחר! הנבואה הגיע מאיזה 'לוח מאיה' אסטרונומי, שעושים ממנו אסטרולוגיה ועל פי זה מנבאים, ויש הטוענים שמצאו מקורות מקבילים אצלנו – כמובן, הכל הבל!
יש לכך שלושה סיבות:
א. כרגע אין נבואה. הנבואה פסקה לפני כאלפים שנה, עם חורבן בית שני. אם אדם טוען לנבואה, ישנן שתי אפשרויות – או שהוא שוטה, או שהוא קטן. כי הנבואה ניטלה מן הנביאים וניתנה לשוטים. בכלל, מדובר בנבואה של גוים, ויש דיון האם בכלל גוי יכול להיות נביא; לפי רבי יהודה הלוי גוי אינו יכול להיות נביא. לפיו, הנבואה היא סגולה ישראלית, שאינה שייכת לגוים. לפי הרמב"ם (הל' יסודי התורה פרק ז) – אלוקים מנבא בני אדם. באגרת תימן הוא ג"כ מזכיר זאת ומסביר שזה נכון רק בצורה עקרונית, ולמעשה זה לא יתכן, שכן על מנת להיות נביא דרושות מדרגות עילאיות של קדושה, ובפועל גוי אינו יכול להגיע למדרגה זו. לכן למעשה אין מחלוקת בין הרמב"ם לספר הכוזרי – נבואה לא שייכת לגוים!
ב. כבר אמרו חכמינו: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" (ילק"ש חבקוק תקסב). כל אלה העושים חשבונות של הקץ, קלקולציות, אסכטולוגיות, עליהם נאמר – תיפח עצמן של מחשבי קיצין". זו ביקורת קשה, קללה. וזאת למה? כי הם עושים חשבונות של הקץ, ואחר כך אין קץ, והדבר גורם למשברים נוראים, אכזבות ולקלקולים באמונה. לא צריך לעשות חשבונות. כשזה יהיה נדע. כמו שאומר הרמב"ם (הלכות מלכים יב ב): כל הדברים הקשורים במשיח, לא נדע איך יהיו עד שיהיו.
ג. נכון שתאריך זה מופיע בלוח המאיה, או בגירסאות מסוימות שלו. אבל חוקרים מערביים של תרבות המאיה אומרים, שאומנם באמת זהו תאריך מיוחד של סוף תקופה והתחלת תקופה, עכ"פ לא נזכר אצל המאיה, שצריך להיות איזה חורבן באותו היום. יתר על כן, שבטי המאיה שעדין שורדים וקיימים היום במרכז אמריקא, אף הם מכחישים, וטוענים שאין נבואה כזו על חורבן עולם מחר.
אם כן מהיכן כל זה בא? מ'העידן החדש', ה-'new age'. ה-'new age' הוא מהלך מחשבי, הכולל בליל של אמונות והשקפות עולם שונות, שיטות רפואיות טבעוניות שונות – המשתנה מאדם לאדם ומקבוצה לקבוצה – כאשר המנה העיקרית בו, היא אלילות המזרח הרחוק. 'העידן החדש' מאד אוהב רעיונות כאלה, אפוקליפטיים, של חורבן עולם גשמי או רוחני, או התחדשות עולם, ואז עולם חדש יופיע וכן הלאה וכן הלאה.
הם מאד אוהבים רעיונות כאלה. אלה רעיונות שדמיון האדם הולך אחריהם שבי. אגב, גם אצל הנוצרים מצאנו רעיון כזה – 'ארמגדון', שבא מהמילה העברית 'מגידו' – חורבן עולם, שבמהלכו ימותו חלק מהאנושות ולבסוף כמובן יתנצרו כולם... על כל פנים 'העידן החדש' מאוהב בכל זה, ואכן יצאו עשרות סרטים אפוקליפטיים כאלה, מאות ספרים ומאות אלפי אתרים באינטרנט, על "סוף העולם".
אכן יש להצטער מאד על מנוסת התבונה באנושות. אף על פי שהופיעה בעולם המהפכה הביקורתית לפני מאות שנים, והמהפכה המדעית – עדין ישנה תופעה של 'מנוסת התבונה'. כלומר, בני אדם מקבלים דברים ללא הוכחות. אבל אין דבר כזה בלי הוכחות! אתה טוען שיהיה מחר חורבן העולם? – תוכיח! כבר אמרו החוקרים שדבר זה אינו כתוב בלוח המאיה, אבל גם אם היה כתוב, צריך להוכיח שכל מה שכתוב בלוח המאיה, כל הנבואות, אם היו כאלה – תתקיימנה.
הרמב"ם באחת מאגרותיו מונה שלוש אמות מידה לאימות רעיון כלשהו. א. שכל – אם הצלחת להוכיח בשכל שהדבר נכון. ב. נסיון – אמנם לא הצלחתי להוכיח, אבל אני רואה בעיני שכך הוא. ג. נבואה. לפיכך מכיון שמה שטוענים בשם המאיה, אינו נתמך – לא על ידי השכל, לא על ידי הנסיון ולא על ידי נבואה מן השמים – הכל בטל ומבוטל!
מדוע באמת קיימת תופעה בקרב בני אדם של מנוסת התבונה? מפני מה אנשים אינם משתמשים בשכלם? מדוע הולכים לרופא אליל? כששואלים אותו: מדוע אתה הולך לרופא כזה? הלא שיטתו אינה מבוססת מדעית, הוא עונה: "בחיים המדע זה לא הכל...". נכון, המדע הוא לא הכל, אך עם זאת צריך הוכחות! ואם תמשיך ותשאל אותו: עשו מחקרים על השיטות הטיפוליות הללו והוכיחו שאין לטיפול הזה ערך! הוא ישיב: סטטיסטיקה איננה הכל. סטטיסטיקאים טועים. אפשר לפרש כך או כך.
אין עם מי לדבר! זה נעים להיפגש בפנטזיות ולחוות אותן פנים בפנים, להתבשם בדמיונות שוא, שהכל ייפתר מאליו...
לכן חזק חזק ונתחזק בשכל ובהגיון, ולמעלה מזה בשכל של תורה. תעברו את יום המחר, יום "חורבן העולם" ותיכנסו שמחים לחיים טובים ולשלום, לשבת קודש...
