קונטרס
נר לאחד נר למאה
תשובות הרה"ג שלמה אבינר שליט"א (עם הערות וביאורים)
למאה שאלות בד' חלקי שו"ע וענינים שונים - חלק א
אורח חיים
נטילת ידיים
א. נגיעה ביד מי שעדיין לא נטל
שאלה: אם אדם נטל נטילת ידיים בבוקר ונגע ביד מי שעדיין לא נטל, האם צריך לחזור וליטול או לא?
הרב אבינר: יש מחמירים ויש מקילים.
[המחמירים הם כף החיים (להגר"ח פלאג'י, ס' ח) ולקט הקמח החדש (ד, יד). המקילים הם הגר"ע יוסף בשו"ת 'יביע אומר' (ד, א אות ט) והגר"ח קניבסקי ב'הליכות חיים' (ח"ב עמ' יז). מובא בהערה ד' ב'הליכות חיים': "שמעתי מפי הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל, דאין רוח רעה עוברת מאיש לאיש. וכן שמעתי מהגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, דהרוח רעה עוברת דוקא במאכל ולא באדם. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן העלה בשו"ת 'יצחק ירנן' (א, ח). אך שמעתי מהגרח"פ שיינבערג שליט"א, שצריך לחזור וליטול שנית. הערת הג"ר ישראל טאפלין שליט"א.]
ציצית ותפילין
ב. קלא אילן
שאלה: האם קלא אילן הוא לא הלא תכלת שבא מצמח או כל הלא תכלת מכל מקום?
הרב אבינר: מכל צבע.
[וכן כתב לי הגר"א נבנצל: "כל צבע שדומה לתכלת ואינו תכלת הוא כקלא אילן".]
ג. טלית נקיה ואתרוג משומש
שאלה: כתב בכף החיים (כד ס"ק יג), שיש לכבס את הטלית מפעם לפעם
משום "
משום "
זה אלי ואנוהו". אך החתם סופר כתב בחידושיו על מס' סוכה (לו, א), שיש בלכלוך על האתרוג מהשימוש בו, משום "זה אלי ואנוהו"!?
הרב אבינר: באתרוג אין ברירה.
[ובס' שו"ת 'קול מנחם – אהל ברכה' (עמ' לה-לו), השיב האדמו"ר מקאליב: בבגד יש ענין של כבוד משום רבב על בגדו ולכך יש להקפיד בזה, מה שאין כן באתרוג המדובר שיש בו כמה כתמים מהשימוש. הטלית צריכה כיבוס כדי שלא יהא בזיון, כי אם מתבייש לצאת בה לבית הכנסת, יש שאלה אם הטלית חשיב טלית. עכ"ל.
מספר הג"ר יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן, בס' 'טובך יביעו' (ח"ב עמ' נד), על הט"ז, שכאשר הטלית גדול שלו נתבלתה, החליטו נשים צדקניות בעיר לבוב להחליפה בטלית חדשה. כאשר הביאו לו הנשים את הטלית, סירב הט"ז להתעטף בה, ונימק זאת בכך שהטלית הישנה תוכל להעיד עליו בבית דין של מעלה שלא היו לו מחשבות זרות בתפילת שמונה עשרה (וכדומה ב'מפי אליהו' עמ' 60 בשם הגר"מ אליהו). בס' 'שולחן רבותינו' (עמ' ס), מסופר על האדמו"ר מבעלז, הג"ר אהרן רוקח, שלאחר שהשתקע בארץ ישראל, הביאו לו טלית חדשה. הוא ציוה למסור לכביסה את הטלית הישנה ושמח שיכול לקיים מצות חז"ל שדרשו על הפסוק (שמות טו, ב): "זה אלי ואנוהו" – "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה וכו', ציצית נאה..." (שבת קלג, ב). הוא אמר עוד, שבחו"ל לא נהגו לכבס את הטלית, כי שם קוברים את המת כשהוא עטוף בטליתו, ולא רצו לכבס הזיעה שעל הטלית (בעניין זיעה של מצוה, עי' באר היטב רנ סק"א ושערי תשובה שם קס"ב). אבל כאן, בארץ ישראל, אין נוהגים כך, ואפשר לכבס את הטלית שתהיה נקיה ונאה.]
ד. ניקוי המשקפיים עם הטלית
שאלה: האם מותר לנקות המשקפיים עם קצה הטלית?
הרב אבינר: כן. טלית היא תשמיש מצוה ולא תשמיש קדושה, לכן מותר להשתמש בה שימוש חול שאינו בזיון.
[כן פסקו הגרי"ש אלישיב ב'קובץ תשובות' (א, ג) והשו"ת 'רבבות אפרים' (ה, רפג. ז, רסד אות א). אך הגרש"ז אוירבך סובר ('הליכות שלמה' – תפילה פ"ג אות יט) שאין נכון לעשות כן, ואולי אף מדינא אסור, שהרי דעת הפוסקים, שבשעה שלובש הטלית, היא אסורה אף בתשמיש שאינו מגונה (עיין מ"ב כא ס"ק יב). כן נפסק ב'כף החיים' (כא סק"י) ובשו"ת 'משנה הלכות' (ד, רל), ועיי"ש 'פסקי תשובות' (כא, א).]
ה. "תבלה ותתחדש" על תפילין
שאלה: נמנעים מלומר "תבלה ותתחדש" על נעליים של עור. האם יש להימנע מאמירת "תבלה ותתחדש" גם על תפילין (שו"ע או"ח רכג ו. הגה שם)?
הרב אבינר: לא, כי תפילין זה מצוה.
קריאת שמע
ו. הורדת משקפיים בקריאת שמע
שאלה: מי שיש לו משקפיים על פניו, האם צריך להורידו כשקורא קריאת שמע?
הרב אבינר: לא.
[מקור המנהג לכסות את העיניים בעת קריאת שמע הוא בגמרא ברכות (יג, ב), שרבי קיבל עליו עול מלכות שמיים בשעה שהעביר ידיו על פניו. בטור ובשולחן ערוך מובא (או"ח ס' סא) שכיון שקריאת שמע בעי כוונה, ובפרט בפסוק הראשון, נוהגים להניח את היד כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון.
בשו"ת 'דברי יציב' (ליקוטים והשמטות ס' יב), פסק האדמו"ר מקלויזנבורג, הג"ר יקותיאל יהודה הלברשטם, שאין צריך להוריד את המשקפיים כדי למנוע חציצה בין היד ובין העיניים, כי עיקר הטעם ליתן יד על פניו בקריאת פסוק ראשון, הוא כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוון, ומאי נפקא מינה אם מניח היד על העיניים או על המשקפיים. ואם כי יש בנתינת היד על הפנים גם טעמים עפ"י חכמת האמת, לא יעלה על הדעת ששייך בזה חציצה וכדומה, וזה פשוט מאוד.
וכן כתב בשו"ת 'אז נדברו' (יב, נג), שמי שלבוש משקפיים, לא צריך להסירם בזמן שאומר "שמע ישראל", שעיקרו היה מנהג, ואין לעשות הידורים וחומרות. יסוד נתינת היד על הפנים הוא עצימת עיניים בחזקה, א"כ לא שייך שהם יחצצו, שלא כמו שראיתי מחמירים בזה כי אין לחומרא זו שום בסיס וגם מבלבל הכוונה בקריאת שמע.
עיין שו"ת 'רבבות אפרים' ד, מד.]
תפילה
ז. הכותל המערבי ומדרגות של מערת המכפלה כמקום פרוץ
שאלה: האם בכותל המערבי עדיף להתפלל במקום הסגור והמקורה מאשר ברחבת הכותל הפתוחה, כי אין להתפלל במקום פרוץ (שו"ע או"ח צ, ה)?
הרב אבינר: המקום נחשב בית כנסת אע"פ שהוא פתוח.
[לאותה שאלה, השיב הג"ר חיים קניבסקי: "יתכן שחצר לא נקרא מקום פרוץ. עיין מגילה כו ע"א" (ס' הזמן ובין הזמנים עמ' שב). במשנה מגילה (כה, ב) שנינו: "בני העיר שמכרו רחובה של עיר - לוקחין בדמיו בית הכנסת". ובגמרא מבואר הטעם שיש קדושה ברחובה של עיר ד"הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות" ע"כ. וכ"ה בתענית טו, א (שם הערה לב).]
ש: איך יש כאלו שמתפללים במדרגה השביעית במערת המכפלה? הלא מקום
פרוץ הוא, ואסור להתפלל במקום פרוץ!?
פרוץ הוא, ואסור להתפלל במקום פרוץ!?
הרב אבינר: גם זה מקום מיוחד.
[כשנשאל הגרי"ש אלישיב, השיב: זה נחשב כחלק ממערת המכפלה ויכולים להתפלל שם (ס' 'וישמע משה' עמ' מא).
לגבי הכותל המערבי ומדרגות של מערת המכפלה כמקום פרוץ, כתב לי הגר"א נבנצל: "אין זה פרוץ כי יש קיר".]
ח. הוספות בתפלת הדרך
שאלה: האם אפשר להוסיף בקשה על תאונות דרכים בתוך תפלת הדרך?
תשובה: אין משנים נוסח שקבעו אנשי כנסת הגדולה, אבל אפשר לכל אדם להוסיף אחר כך תפילה משלו.
[דעתו של הגרש"ז אוירבך מובא בס' 'הליכות שלמה' (תפילה כא, א): המתפלל תפלת הדרך, רשאי להוסיף בה דברים לפי ענין הדרך, ולכן כשנוסע בכלי תחבורה רשאי לומר "ותצילנו מתאונות דרכים", וכשנוסע על יד הגבול או במקומות שקיימת סכנת מחבלים ומוקשים, רח"ל, רשאי להוסיף "ותצילנו ממחבלים ומוקשים", וכן כל כיו"ב. וכ"ה בקונטרס תפילת הדרך להגר"ש דבלצקי (סע' כ) והוסיף שכן מבואר בראבי"ה (ברכות עמ' 63). אמנם הג"ר חיים קניבסקי השיב לשאלה: הכל כלול במ"ש "מכל מיני פורענויות", ואין להוסיף על נוסח חז"ל. עיין ס' 'אשי ישראל' (פ"נ ס"ק ד*) וס' 'הזמן ובין הזמנים' (עמ' שד).
ט. כפיה במנין בכלא
שאלה: בית סוהר שאין בו אלא עשרה יהודים ולאחד מהם יש אפשרות לצאת לחופשה בראש השנה או בשבת זכור. האם שאר האסירים יכולים לכופו להישאר כדי שיהיה בידם להתפלל ולשמוע?
הרב אבינר: לא. זה לא דומה לכפר קטן עם מנין מצומצם שיכולים לכוף אדם למצוא מחליף, שהרי הם אנוסים.
[עיין מ"ב צ ס"ק כח, על אסיר שמקבל חופש מתי יש לו לצאת: מיד או למצוה גדולה.]
י. בגדי צבא
שאלה: לאור הדין שאין מתפללים אלא בבגדים שעומדים בהם בפני מלך, האם מותר להתפלל במדי צה"ל?
הרב אבינר: ודאי. הם אולי הבגדים הכי מכובדים שיש. ועיין שו"ת 'אבני ישפה' ח כט ה.
[בשו"ת 'אבני ישפה' (ח, כט אות ה) השיב לאותה שאלה, שבזמננו, שרגילים בני אדם להיכנס לפני שרים עם מדים של הצבא, הם נחשבים מכובדין, וודאי שמותר גם להיכנס בהם לבית הכנסת.
מסופר על רבה של העיר חיפה, הרב שאר ישוב כהן, שבעת חתונתו כיהן כרב צבאי, ובא לחופתו בירושלים כשהוא לבוש מדי צבא. היו שם אנשים שלא ראו זאת בעין יפה. תמה רבנו הרב צבי יהודה קוק: להיות לבוש בבגדי פריץ רוסי - זה מתאים. ואילו להיות לבוש בבגדי צבא הגנה לישראל - אין זה מתאים?! ('שיחות הרב צבי יהודה – ארץ ישראל' 268. 'טל חרמון - מועדים' 135).]
ש: האם חייל במדים צריך לחבוש כומתה בתפלה מצד עומד לפני מלך שהרי הוא שם כומתה במסדר או לפני קצין?
הרב אבינר: לא צריך. לא תמיד יש לו כומתה.
יא. תפילה על מיתה יפה
שאלה: האם אפשר להתפלל מפעם לפעם שאם אמות, אמות מיתה יפה, כלומר, מהירה, או אסור משום מה שמובא בגמרא ברכות (ס, א): "תנו רבנן, הנכנס לבית המרחץ אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתצילני מזה וכיוצא בו, ואל יארע בי דבר קלקלה ועון, ואם יארע בי דבר קלקלה ועון - תהא מיתתי כפרה לכל עונותי. אמר אביי: לא לימא אינש הכי, דלא לפתח פומיה לשטן; דאמר ריש לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן"?
הרב אבינר: אפשר. זה שונה כי שם היה מסוכן.
יב. לימוד בחזרת הש"ץ
שאלה: האם אפשר ללמוד תורה בזמן חזרת הש"ץ, אם יש מנין בלעדי?
הרב אבינר: לא. משנה ברורה (קכד ס"ק יז).
[הגר"ח קניבסקי אומר שלימוד תורה בזמן חזרת הש"ץ הוא מצוה הבאה בעבירה (עמ' קד אות כח). ע' שו"ת 'אגרות משה' או"ח ד יט.]
יג. כיוון רגלים בשמונה עשרה
שאלה: כתוב שיש לכוון רגליו בשמונה עשרה כאחד כמו המלאכים, אבל אנו לא אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" אלא בחשאי משום חשש קנאה (שו"ע או"ח סא, יג), מלבד מיום הכיפורים. מדוע אין חשש קנאה בכיוון רגלים כאחד?
הרב אבינר: בשכמל"ו זה מיוחד. ע' בגמרא (פסחים נו, א) וב'נפש החיים' (ג, יא).
[ובס' שו"ת 'קול מנחם – אהל ברכה' (עמ' לו), השיב האדמו"ר מקאליב: יש לחלק ששם, כשאומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", יש חשש לקנאה, וכאן רק עושים מעשה כמותם, אין כל כך חשש לקנאה כמו אמירה.]
יד. טיול לשם תפילה
שאלה: האם מותר לטפס למצדה כדי להתפלל בראשה בהנצץ החמה כעין טיול לשם מצוה?
הרב אבינר: לא. נראה כי מטרת הטיפוס אינו להגיע לוותיקין אלא חווית הטיול. אבל אם יוצא חצי שעה לפני עלות השחר מותר.
[ומובא בס' 'מרכבו ארגמן' על הלכות והליכות לנוהג ברכב (עמ' מב): והנוסעים להתפלל בכותל המערבי רשאים לנסוע אף כשמשך הנסיעה הוא יותר משעה וחומש. מוסבר שם (הערה 2), שכתב בשו"ת 'אור לציון' (ח"ב עמ' סה סק"ו), "כיוון שכל נסיעתו היא לצורך התפילה, לא חשוב כעוסק בצרכיו קודם התפילה... וכך שאלתי לרב הגאון הרב ראובן אלבז שליט"א, והשיבני שמותר, ומה שאסור זה לצורכו, אבל צרכי מצווה מותר". וכ"כ בס' 'הכותל המערבי – הלכות ומנהגים' עמ' רו).
א"כ, יש להבחין בין טיול במצדה שהוא לא צורך תפילה גרידא, ובין נסיעה לכותל המערבי שהוא אך ורק לצורך התפילה.]
טו. נדנוד בתפילה
שאלה: הגר"מ פיינשטיין לא התנדנד בתפילה, אלא עמד ישר כלפני המלך.
הרב אבינר: וכן רבנו הרב צבי יהודה. נדנוד בתפילה הוא קולא.
אלהא דמאיר ענני
שאלה: כשרבי מאיר אמר לשומר: "אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת" (גמרא עבודה זרה יח, א), האם היא אמירה ותפילה דווקא לשומר או לכל אחד ואחד?
הרב אבינר: נראה שזה לכולם.
[עיין 'שדי חמד' אסיפת דינים, מערכת ארץ ישראל אות ו, שיש לומר דווקא כלשון הגמרא "אלהא דמאיר ענני" ולא "אלהא דרבי מאיר ענני".]
קריאת התורה
טז. קריאת התורה בכלא
שאלה: תשעה אסירים שיש להם ספר תורה ויש ביכולתם לצרף עשירי למנין (כגון רב בית הסוהר) באחד מימות השבוע, האם מותר להם אז לקרוא את כל הפרשה עם שבעת הקרואים בברכותיה, מכיון שאפשר לומר שבטל כאן הטעם ש'אין מוסיפים על השלשה משום בטול מלאכה' (כדברי המ"ב קלה ס"ק ב-ג)?
הרב אבינר: הסברה נכונה, אבל הפוסקים לא חילקו.
נשיאת כפים
יז. ברכת כהנים בקברי צדיקים
שאלה: האם יענה אדם אמן על ברכת כהנים בקברי צדיקים, כגון מערת המכפלה או קבר רחל? האם לסמוך על הפוסקים המתירים או שאסור משום שהיא מצוה הבאה בעבירה?
הרב אבינר: כן, כי יש להם על מי לסמוך להיכנס. אמנם כשיש מחלוקת אם יש לברך או לא, מי שמברך ע"פ המתירים לא עושה עבירה, אבל אלה שפוסקים שלא יברך לא יענו אמן, כי הוא אמן לבטלה. אבל כאן זאת לא מחלוקת אם כן לברך או לא לברך, אלא מחלוקת אם להיכנס לקברי צדיקים או לא, אבל אחרי שנכנסו יש להם לברך ברכת כהנים, ולכן יש לענות אמן.
[כתב לי הגר"א נבנצל: "יענה". ועיין מה שכתבתי באריכות בס' 'קום התהלך בארץ' ס' נ בעניין כניסת כהנים בקברי צדיקים.]
ש: אם כהן יעלה ראשון בקריאת התורה בקברי צדיקים יש לענות אמן?
הרב אבינר: כן, כנ"ל.
[אמנם נשאל בשו"ת 'אבני ישפה' (ח, קלח אות ג), האם יענה אמן על ברכת כהנים בקברי צדיקים כמו בקבר רשב"י?. והשיב: כיון שהכהן מברך ברכת כהנים במקום שאסור לו להיות, שהרי המקום בחזקת טומאת מת, נראה שיש כאן מצוה הבאה בעבירה, שהרי כדי שהוא יוכל לברך ברכת כהנים במקום הזה, הוא צריך לעבור עבירה שהרי בלי זה לא יברך במנין זה. כיון שדעה זו, שמותר להטמא לצדיקים, היא דעה שהודחה לגמרי מן הפוסקים, כיון שמוכח בחז"ל שהדבר אסור (עיין שם אות ב), ממילא אין לענות אמן על הברכת כהנים במקום של קברי צדיקים. אבל כתב, שמסתבר שלענין לעלות לתורה אין איסור מצד שהוא קברי צדיקים, שהרי מותר לכל אדם לעלות לתורה במקום הזה, ואין שאלה רק מצד שאסור לו להיות כאן כיון שהוא כהן, אבל אין לו איסור מיוחד לעלות לתורה, כי גם ישראל מותר לו לעלות לתורה. לכן מותר לענות אמן על הכהן שעולה לתורה במנין שמתקיים בקברי צדיקים.
כן השיב הגרי"ש אלישיב, שאין לענות אמן על ברכת כהנים בקבר הרשב"י, כיון שזה ברכה לבטלה, שהרי עוברים אז על איסור (וישמע משה עמ' שכב).
מעניין לעניין באותו עניין: בשו"ת 'שבט הקהתי' (ג, סה) נשאל על הכהנים כשהם אצל הקבר של רשב"י במירון ועומדים שם על המרפסת מבחוץ ואינם נכנסים לפנים משום קדושת כהנים, האם הם יכולים לישא כפיהם כשעומדים בחוץ והעם עומדים בפנים ושמעים ברכתם? והשיב: קיי"ל (שו"ע או"ח קכח, כד), עם שאחורי כהנים אינם בכלל ברכה, אבל מלפניהם ובצידיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת. עיי"ש ב"ח ובמג"א, דמשמע מדבריהם, דזה דוקא כשהם אנוסים ואינם יכולים להתברך פנים כנגד פנים, דבלא"ה בעינן שיהא פנים כנגד פנים בלי הפסק, עיי"ש.
וע"כ בנידון דידן, דהכהנים אינם יכולים ליכנס לפנים והעם ג"כ אין יכולים לצאת לחוץ, דהא הם באמצע תפילתם שמתפללים מבפנים, שפיר יכולים הכהנים לברכם כשעומדים מבחוץ ואפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת, ובתנאי שיש שם עשרה אנשים בחוץ, דאין נ"כ בפחות מעשרה. ברם, כיון דיש שם דלת ליכנס להציון, וגם יש שם חלונות, יעמדו הכהנים נגד הדלת והחלונות הפתוחים, והעם ג"כ יעמדו שם כמה דאפשר, ואז שפיר הוי פנים כנגד פנים וכשרואים אלו את אלו אז אין צריך מדינא שיהא עשרה. עיין סי' נה סעי' יד ובמ"ב שם, ואם א"א לעמוד נגד הדלת והחלון שפיר יכולים לברך אע"פ דיש מחיצה המפסקת כיון שהם אנוסים ובתנאי דיש בחוץ עשרה אנשים דאין נשיאת כפים בפחות מעשרה וכהנים מן המנין, כדאמרינן (ברס"י קכח).]
יח. כשהמקריא לכהנים טעה
שאלה: אם המקריא לכהנים טעה באמירת מילה ואומר מילה אחרת, האם יש לכהן להמתין שהמקריא יחזור ויקריא כהוגן או שהכהן יכול לומר מעצמו בלא מקריא?
הרב אבינר: ימתין.
[והשיב הגרי"ש אלישיב (בשיעוריו על מס' ברכות עמ' תקה): שיעשה מה שרוצה. ואם אין ש"צ, מה יש?!]
גניזה
יט. נ נח נחמ נחמן מאומן
שאלה: הפתק של הרב אודסר דרוש גניזה?
הרב אבינר: כן (רמ"א או"ח קנד, ג).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה