צריך להקשיב!
הרב אבינר- פורסם ב"ראשי יהודי"
לא תמיד הילד זקוק לתשובה, אבל תמיד צריך להתייחס לשאלתו. אם הוא מתאונן: המורה הזאת רעה, היא שונאת אותי, מתנכלת לי...". צריך להקשיב לו. אם לא אקשיב, אין מי שיקשיב לו בעולם-הזה. כמובן איני אומר לו: "כן, כן, באמת המורה הזאת רעה, למה מחזיקים מורים כאלה?", או לחילופין: "ואתה? אתה לא עשית כלום, הא? אתה אף פעם לא עושה שום דבר רע. תמיד זו המורה...". אלא אני נותן לו לדבר ומקשיב באמפטיה: "כך המורה עשתה זאת? זה בוודאי הכעיס וציער אותך. בכית?". "לא, התגברתי". "יופי, לבטח רצית לבכות?". "כן, רציתי". למחרת אני אומר לו: "אתה באמת בטוח שהמורה מתנכלת לך? באמת היא עושה לך רע כל היום? תיזכר, אולי היא עשתה לך פעם גם איזה דבר טוב? כמה פעמים הציקה לך?", וכדומה.
אגב, זה דווקא מעולה שיש לו מורה קשה. ילדים שהכירו מורים מתוקים בלבד, התקשו לשרוד מאוחר יותר בחייהם. כאשר נתקלו באיזו אי-נעימות, לא ידעו כלל כיצד להתמודד עמה. על כן מורה קשה דווקא מועיל בהמשך החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה