כיצד לנהוג כשאני אוכל אצל משפחה שמקפידה על הכשרות פחות ממני?

הכשרים שונים

הרב אבינר - פורסם ב"באהבה ובאמונה"

שאלה: אם אני מקפיד על כשרות מסוימת ואני מוזמן למשפחה שאינה אוכלת בהכשר המתאים לי, מה עלי לעשות כשאני יודע שייפגעו אם לא אוכל?

תשובה: כלל גדול – כל ההכשרים כשרים! רב לא יתן חלילה הכשר על מזון לא כשר. אין תלמיד חכם מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן (ערובין לב א).

אי אפשר לחשוד בתלמיד חכם שיכתוב כשר על מזון לא כשר. אם כי הכול יכול לקרות, אבל זה מצריך הוכחות. לכן הוא בחזקת כשרות כל זמן שלא הוכח להפך.

כמובן, יש הכשרים מחמירים יותר ויש פחות, אבל חומרה היא עניין לבית פנימה, ואין אדם צריך להחמיר על ידי כך שהוא פוגע באחרים, כמו שכתוב בתלמוד ירושלמי, שתנאי יסודי למידת חסידות היא שלא יבזה אחרים, שאים נוהגים כן (ברכות סוף פרק ב). לכן, כיוון שכל ההכשרים כשרים והימנעותך מלאכול תבזה אחרים, יש לך לאכול.

והנה שני סיפורים בעניין זה על הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך:

 "לשאלתי אודות תלמידות מחוץ לארץ, המתארחות לסעודות שבת אצל משפחות שונות, כיצד ינהגו בענייני כשרות – השיבני בהחלטיות: 'תגיד להן שכל הכשר הוא טוב', אם כי ודאי שכל אחד רשאי להחמיר לעצמו".

"אחרי שהתחתנתי באתי אל הרב ושאלתיו: בבית הורי ואצל חותני אוכלים דברים שהם בהשגחת רבנויות שונות בארץ שאינני אוכל מהם בביתי. כיצד עלי לנהוג כשאני מתארח אצלם?"

וענה: "ספרו לי שני עדי ראיה שהיו בברית של משפחה ספרדית, והרב יוסף חיים זוננפלד שהיה נוכח שם אכל מהבשר שהיה משחיטה של ספרדים. כשאתה מתארח אצל משפחתך או אצל אנשים אחרים שהנם אנשים יראי שמים אתה צריך לאכול מכל מה שנותנים לך, הרי לא מאכילים אותך נבלות וטרפות! מעיקר הדין כל ההכשרים הם טובים (היה מדובר על הכשרים של רבנויות ידועות בארץ), אלא שבהכשרים מסוימים מחמירים בדברים שונים שיאנם נוגעים לעיקר הדין".

העזתי מעט את פני ושאלתיו: "האם גם הרב נוהג כך בעצמו?" וענה: "בוודאי! כשאני נמצא בחתונה, אני אוכל גם עוף בהכשר כזה שבבית אני לא מכניס" (ועלהו לא יבול ב  עמ' סו).

שו''ת לבירור מצוות השבת אבידה

שו"ת וכן תעשה לכל אבידת אחיך

קובץ שו"תים בעניין השבת אבידה

[מקורות ע"י הרב מרדכי ציון]

כשאין הבעלים מחפשים

שאלה: האם יש חובה להשיב אבידה גם כשאין הבעלים מחפשים אחריה?

הרב אבינר: כן. מכיון שזאת אינה ראיה שהם התייאשו, אולי הם מתעצלים, מחכים שמישהו אחר ימצא, או שאינם יודעים היכן לחפש (וכן הגרי"ש אלישיב מובא בהשבת אבידה כהלכה כה).

אבידה מבוטחת

שאלה: האם קיימת חובת השבת אבידה אפילו אם היא מבוטחת בחברת ביטוח?

הרב אבינר: כן. חובת החזרה אינה פוקעת בכך שיקבל פיצוי אם לא ימצא (שו"ת חלקת יעקב ב נ).

זמן המודעה

שאלה: לכמה זמן צריך לתלות מודעה על השבת אבידה?

הרב אבינר: זמן סביר שכולם באיזור יראו, וכן זה תלוי בערכו של החפץ. (עי' שו"ת תשובות והנהגות ג תסד כתב תישאר שבוע. והגר"מ פיינשטיין כתב שכמה שיותר זמן טפי מעלי, אך אם הוסרה, כשסביר להניח שנראתה לכל, א"צ לשוב ולתלות. השבת אבידה כהלכה מו).

מחלקת אבידות של המשטרה

שאלה: מותר למסור אבידה למחלקת אבידות של המשטרה?

הרב אבינר: כן. על פי רוב אין דרך אחרת, וחזקה שאכן הם שומרים על האבידה כדין, ומחזירים רק אחר בירור אמין (שו"ת שאילת שלמה ב שסט. וכן הגרי"ש אלישיב מובא בהשבת אבידה כהלכה מו).

מציאה באוטובוס ובמונית

שאלה: המוצא אבידה באוטובוס או במונית של חברת נסיעות, מותר למוסרה למחלקת האבידות של החברה?

הרב אבינר: כן. כנ"ל. ואפילו אם אינם שומרים כדין על האבידה, ולא דורשים סימנים כדין, מכיוון שהעולים לאוטובוס ולמונית יודעים שכל חפץ שישכח שם ימסר למחלקת האבידות. אך לא למסור את האבידה לנהג מכיון שאין זה מקום המשתמר (שו"ת שאילת שלמה א תנז. ב שסט. השבת האבידה כהלכה מז).

בעל האבידה יבוא לקחת

שאלה: אחרי שהתברר למוצא מיהו בעל האבידה, האם המוצא חייב להביאה אל המאבד?

הרב אבינר: לא, רק יודיע (החזו"א, הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב מובא בהשבת אבידה כהלכה מז).

מודעות במקומות ציבוריים

שאלה: האם מותר בבית-כנסת, מקואות ושאר מקומות ציבוריים, לתלות מודעה במקום הבולט לעין, שכל המשאיר חפציו במקום זה, עושה כן על דעת כך שאם החפץ יישאר שם למשך זמן מסוים, יהיו רשאים הגבאים לנהוג בו כרצונם?

הרב אבינר: כן, ואין לחשוש שמא לא ראו כולם את המודעה (שו"ת אגרות משה ח"מ ב מה. שו"ת שאילת שלמה ג תלז. ד שיח).

תליית מודעות על רכוש ציבורי

שאלה: מותר להדביק מודעות על אבידות על תא טלפון ציבורי, הרי "ניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה"?

הרב אבינר: בין שתאי הטלפון שייכים לחברה פרטית בין שהם רכוש ציבורי, ודאי שאסור להדביק שם מודעות. אמנם זה ניתן לשימוש הצבור, אך רקלשימוש מוגדר ולא לכל שימוש. אם כולם יתלו פתקים על תאי הטלפון, הם ישחיתו את הנוי שלו, וגם כל אחד בפני עצמו משחית קצת

באשר לכלל ההלכתי, ש"נוח לו לאדם שתיעשה מצוה בממונו", זהו כלל בענייני ממונות, שנובע מכך שלמרות שאסור להשתמש ברכוש אדם אחר ללא רשותו, מכיון שאנו אומדים את דעתו שאם היו שואלים אותו היה מסכים, שהרי דרכם של בני-אדם להסכים - מותר. ודאי שגם אנשים חילוניים מכירים בערך המוסרי של החזרת אבידה, ובכל זאת לא ברור שיסכימו שיתלו פתקים על התא טלפון. כך גם אנשים דתיים, שמכירים בערכן של מצוות, לא תמיד מסכימים שיעשו מצוות בדברים השייכים להם. עיין ערוך השולחן או"ח יד א (שו"ת שאילת שלמה ב שצג).

מציאה ע"י ילד

שאלה: אם ילד מוצא אבידה, מי חייב להשיבה?

הרב אבינר: חז"ל תיקנו שהאב זוכה במציאת ילדו, וע"כ אם מצא מציאה שחייבים להכריז עליה, חיוב ההכרזה חל על האב (וכן הגרי"ש אלישיב מובא בהשבת אבידה כהלכה צד-צה).

ביטול תורה והשבת אבידה

שאלה: המוצא אבידה חייב להשיבה גם על חשבון לימוד תורה?

הרב אבינר: כן, מכיון שתכלית הלימוד הוא קיום המצוות (הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב. השבת אבידה כהלכה קא).

העוסק במצוה

שאלה: העוסק בהשבת אבידה חייב בקריאת שמע ותפילה?

הרב אבינר: העוסק במצוה פטור מן המצוה (שו"ת אגרות משה או"ח ה לז אות ז), אבל באופן מעשי השבת האבידה יכולה להדחות זמן מה.

שהחיינו

שאלה: המוצא אבידה שיכול לזכות בה ע"פ הדין, יברך עליה שהחיינו?

הרב אבינר: כן, אם הוא שמח (עי' שו"ע או"ח רכב ד. מ"ב סק"ו. שעה"צ אות ו).

מציאה בשבת

שאלה: המוצא בשבת אבידה, האם יש לקחת ולהכריז?

הרב אבינר: כן, בתנאי שאינה מוקצה, יש עירוב ויש בה סימן (שו"ע או"ח שו יב. מ"ב ס"ק מח).

מציאה בפח אשפה

שאלה: המוצא חפץ בפח אשפה או בסמוך לו, יכול לקחת לעצמו?

הרב אבינר: אם ניכר שהבעלים זרקוהו בכוונה (עי' שו"ע ורמ"א ח"מ רס יא. סמ"ע ס"ק נד. ש"ך ס"ק לז).

מעטפה מבויילת

שאלה: המקבל מכתב, ובו מעטפה מבויילת למשלוח חוזר, אם אינו רוצה לשלוח חזרה, יכול להשתמש בה לצרכיו?

הרב אבינר: לא. זה יועד רק לזה (וכן הג"ר ניסים קרליץ מובא בהשבת אבידה כהלכה יב ה).

כסף בטלפון ציבורי

שאלה: המוצא כסף בטלפון ציבורי, מכונה למכירת משקאות וכדומה, חייב להחזיר?

הרב אבינר: לא, הבעלים התייאשו (עי' רמ"א ח"מ רסח ג. השבת אבידה כהלכה יב ז).

כסף על הרצפה בסופרמרקט

שאלה: מצאתי כסף על הרצפה בסופרמרקט. מה לעשות איתו?

הרב אבינר: זה שלך מכיון שאי אפשר למצוא את הבעלים. ויש מחמירים לתת לצדקה (ש"ך ח"מ רס ס"ק יח).

בול לא מוחתם

שאלה: האם מותר להשתמש בבול שהגיע לא מוחתם?

הרב אבינר: ודאי לא. יש מצוות החזרת אבידה, וכן משום מדין דינא דלמכותא דינא, שהשירות שמקבל הוא תמורת תשלום. (וכ"כ בשו"ת משנה הלכות ו רפח. והוסיף הג"ר מנשה קליין על מה שמסופר על החפץ חיים שפעם שלח מכתב ע"י שליח ופרע בול כדי שלא לגרום הפסד לממשלה, על אף שאין שום סברא שיצטרך לשלם, כי לא צותה שכל מי ששולח מכתב לחבירו ישלם להם בול, אלא צריך לשלם כמשתמש בשירות הדואר. והחפץ חיים ברוב קדושתו רצה הצדיק להחמיר כדי לקדש את השם).

צי'ק שלא פדו

שאלה: נתתי צ'ק ולא פדו אותי. מה לעשות?

הרב אבינר: להזכיר להם, מדין החזרת אבידה (השבת אבידה יב ב).

שניים אוחזים במטבע אחד

שאלה: ראיתי מטבע זרוק והלכתי לקחתו ואז חברי שם לב, דחף אותי ולקח. של מי המטבע?

הרב אבינר: שלו. מכיון שראייה לא קונה. בבא מציעא (קיח א). אך הוא עבר על ואהבת לרעך כמוך (רמב"ם דעות ו ג).

סגולה למציאת אבידה

שאלה: שמעתי שיש סגולה בדוקה למצוא אבידה. והוא לתת צדקה ולומר שלש פעמים: "אמר רבי בנימין, הכל בחזקת סומין, עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם. מן הכא, ויפקח אלוקים את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת. אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני, אלהא דמאיר ענני. בזכות הצדקה שאני נודב לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, זכותו יגן עלינו, למצוא את האבידה שאיבדתי". ושהמקור במדרש רבה.

הרב אבינר: בבראשית רבה (נג יט), כתובה רק ההתחלה בלי אלהא דמאיר, ובודאי שאדם צריך סייעתא דשמיא לראות דברים, אבל לא כתוב שאמירת הפסוק היא עצמה משיבה את האבידה, ואדרבה שימוש באמירת פסוק לפתור בעיותנו יש בו בעיה של לוחש על המכה (רמב"ם עבודה זרה יא יב. ועי' ספר טעמי המנהגים תקסד בהערה).

דיווח על נזק

שאלה: ראיתי משאית ששברה תמרור וברחה. רשמתי מספרה. האם לדווח לעירייה?

הרב אבינר: כן. החזרת אבידה (ספר המצוות לרמב"ם ל"ת רצז. עי' השבת אבידה כהלכה פרק יג).

שימוש אבדה

שאלה: האם אני יכול להשתמש באבידה עד שאחזיר?

הרב אבינר: רק ברשות הבעלים (שו"ת שאילת שלמה ד שיח). אך אם באבדה יש סימנים, והיה פרסום בצורה ובזמן סבירים ואין סיכוי שיבואו לדורשה – מותר להשתמש בה. אך יש לרשום בפנקס את תיאור האבדה ולשום את מחירה. ואם וכאשר יבואו לדורשה, ייתן לבעליה את ערכה (שו"ת שאילת שלמה ב שסט, שע).

שתי פחיות

שאלה: הכנסתי כסף למכונה ויצאו לי שתי פחיות?

הרב אבינר: הן שלך. כי עתה השניה הפקר וכן אם חזר הכסף (עי' השבת אבידה כהלכה יב ז).

דואר טעות

שאלה: שמו בתיבת דואר שלי דואר שאינו מיועד לי. אני יכול להחזירו לדואר, או אני חייב לחפש את הנמען מדין החזרת אבידה?

הרב אבינר: אתה חייב לחפש רק אם זה לא קשה, שהרי מחזיר אבידה רשאי לגבות תשלום של טרחתו (עי' השבת אבידה כהלכה יב ד).

עגלות סופר

שאלה: האם כשרואים עגלת סופר שמסומן לאיזה סופר היא שייכת, אך היא רחוקה ממנו כי מישהו כנראה לקח איתו, צריך להחזירה?

הרב אבינר: אם לא קשה, כי מן הדין מותר לדרוש תשלום על הזמן (עי' השבת אבידה כהלכה יב ז).

ספר לא צנוע

שאלה: האם להחזיר ספר לא צנוע שמצאתי?

הרב אבינר: לא. אין זה חסד (השבת אבידה כהלכה יב יג).

אבדות גוי

שאלה: אני בחו"ל ומצאתי אבדת גוי, האם נכון שאסור להחזיר?

הרב אבינר: צריך להחזיר מצד קדוש השם (שו"ע חו"מ רסו א. שו"ת שאילת שלמה א תסח אות 2. ג תלח. מובא בס' שרי מאה ח"ב עמ' 5-4 שסיפר ישיש אחד: פעם אחת זקוקה היתה קהילה לשליח ציבור בבית כנסת שלה. הציע רבי שבתי בעל הש"ך למנות את רבה משה רבקה'ס בעל 'באר הגולה' לש"ץ, מכיוון שהיה מפורסם בחסידות ושעתו היתה דחוקה לו. ואולם גבאי בית הכנסת סירבו להצעה זו, באמרם כי רבי משה אין קולו ערב. נענה רבי שבתי ואמר להם: לפי חכמינו (תענית טז, א): "אין מורידין לפני התיבה אלא אדם מטופל [בילדים] ואין לו [במה להתפרנס] וביתו ריקם ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם [נוח לבריות] ויש לו נעימה וקולו ערב ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש, בהלכות, ובאגדות ובקי בכל הברכות כולן", והנה רבי משה – סיים הש"ך את דבריו – יש בו כל המעלות והמידות האלה שמנו חכמים בשליח ציבור העובר לפני התיבה. תאמרו: חסר הוא רק מעלה אחהרב אבינר: אין קולו ערב. אבל במטותא מכם, גבאי בית הכנסת, אמרו נא: היכן מצאתם שליח ציבור, שתהיינה בו כל המעלות כולן? והישיש הנכבד מסיים את שיחתו: חסידותו של רבי משה ניכרת גם מתוך דבריו. גם הוא אנוס היה לברוח מפני חמת המציק [גזרות תח-תט של חמלניצקי]. ביתו היה למשיסה ורכושו לבוזזים, כמו שהוא עצמו מספר [בהקדמתו לבאר הגולה]: "במקלי בימיני יצאתי, וכיס תפילין אחזתי, ובשמאלי ספר זכרונות תפסתי... את ביתי מלא כל טוב עזבתי ונטשתי את נחלתי, וביותר אוצר כלי חמדה בית מלא ספרים, הן מירושת אבא מארי ז"ל, הן מאשר זכני ד' לקנות – והתהלכתי באשר התהלכנו ותבקע הארץ לקול המית הבוכים, וגם עיני נגרה ולא תדמע כמים הנשפכים, ובאו לקצה מדינת זאמוט סמוך לגבול פרייסין, וגם שם לא שקטנו, עורינו מעלינו הפשיטו"... ובכל זאת, הוא אשר ראה עוני בשבט עברתו ואחרי כל המכות שהוכה בידי עכו"ם, פורעי פרעות בישראל, מדי דברו בספרו 'באר הגולה' לחושן משפט [שמח, א] בדבר טעות גוי ואבידתו, כותב הוא כדברים האלה: "אם החזיר האבידה לעכו"ם לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, וכן הדין בהחזרת הטעות שטעה העכו"ם מעצמו. ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו לעכו"ם, ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, ורבים אשר קדשו ד' והחזירו טעות העכו"ם גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם". ועיין עוד תורה תמימה - ויקרא כה יד אות פג).

טלפון אבוד

שאלה: מצאתי טלפון סלולרי ואני רוצה להחזירו לבעליו. האם מותר לטלפן אליו מן המכשיר או שזה גזל?

הרב אבינר: מותר, עלויות החזרה הן על חשבון המאבד (השבת אבידה פרק י הערה ד).

סיגריות

שאלה: מצאתי סיגריות של חבר. להחזיר לו או להשמיד?

הרב אבינר: להחזיר, אמנם אסור לעשן, אבל זה ענינו. (עישון הוא מידה רעה. רמב"ם דעות ד. אין איסור בכל סגריה אלא בהצטברות).

שהחיינו

שאלה: המוצא אבידה וע"פ דין מותר לזכות בה, יברך שהחיינו?

הרב אבינר: כן, אם הוא שמח (עי' שו"ע או"ח רכב ד.  מ"ב סק"ו.  שעה"צ אות ו).

הטלת גורלות בימינו וגורל הגר''א

הטלת גורל בימינו

הרב שלמה אבינר

שאלה: האם ניתן להטיל גם בימינו גורל ולסמוך על תוצאותיו?

תשובה:

מצאנו מקומות רבים שבהם נהגו לעשות גורל: ביום הכיפורים נהגו להטיל גורל לדעת איזה שעיר לד' ואיזה שעיר לעזאזל, בחלוקת הארץ עשו גורל למציאת נחלתם של השבטים, כששני בנים יורשים את אביהם עושים גורל מי יזכה באיזה חלק מהנחלה וכן בעוד עניינים רבים.

בעל שו"ת חוות יאיר (סי' סא) מסביר שהתורה סמכה על הגורל מכיוון שזה דבר שאין בו מגע יד אדם, הגורל הוא משהוא שאין אפשרות לרמות בו ולכן קרוב לוודאי שתדבק בו ההשגחה העליונה.

רבי יהודה החסיד כתב על ספינה הנמצאת בסכנה מפני רוח סערה לא יטילו בה גורלות כפי שעשו ליונה בן אמיתי ולא לסמוך על הגורל ועל פיו לזרוק את המי שנפל עליו הגורל לים, וכן הרמ"א פסק לא לעשות גורלות בענייני ממונות, וקל וחומר שאין לזרוק גורלות בדיני נפשות.

אומנם ראינו ששאול המלך הטיל גורל במלחמה לראות מי חטא ואכל, ועל פי זה דן את יהונתן בנו למוות (שמואל א יד, מב), אך מקרה זה אינו מוכיח שהרי הגורל שם נעשה לפני ארון ד' (ספר חסידים שפא), וגם הגורל שזרקו למצוא את עכן עשו על פי ד', וכן חלוקת הארץ הייתה על פי האורים ותומים (בבא בתרא קו, ב).

עם זאת במקום אחר מבאר רבי יהודה החסיד שבמקום שבו יש רק על ספינה אחת רוח סערה ושאר הספינות עוברות בשלום, זה סימן ברור שיש בספינה משהו יוצא דופן ולכן יהיה מותר להטיל גורל לראות מי אחראי לסערה ועל פי הגורל להטיל אותו לים (ספר חסידים שעט), המקור לפסק הזה הוא סיפורו של יונה. לא מספיק להטיל את הגורל פעם אחת אלא צריך להטיל מספר פעמים כמו עם יונה (שהרי כתוב שהטילו "גורלות"), שהרי ברור שאם יפילו גורל פעם אחת הגורל תמיד ייפול על אדם מסויים (פדר"א ו).

יש פוסקים שחולקים על ספר חסידים, ואוסרים להטיל אדם לים על פי גורל, שהרי אפילו אם יהיה היתר לענייני ממונות זה לא יחול גם על הלכות חמורות יותר כגון דיני נפשות, ואין להביא ראיה מספר יונה שהרי המלחים שם היו עובדי עבודה זרה (שדי חמד עמ' 192-191).

קיימים עוד סוגי גורלות כגון גורל הגר"א (עיין ספר הגאון החסיד מוילנא לר' בצלאל לנדאו עמ' שצט-תט), פותחים חומש או תנ"ך באופן אקראי, מדפדפים שבע דפדופים שבע פעמים באופן מסוים, ועל פי הפסוק הנמצא מוצאים תשובה לשאלה.

ידוע על מספר רבנים שעשו שימוש בגורל זה בסיטואציות מסויימות:

1. החפץ חיים השתמש בגורל הגר"א כדי לדעת מה לעשות במלחמת-העולם הראשונה- החפץ חיים התלבט האם להעביר את ישיבתו מראדין לרוסיה, בגורל עלה לו הפסוק: "ויחץ את העם אשר איתו" (בראשית לב,ח), ועל פי הפסוק החליט להשאיר חצי מישיבתו בראדין והוא עצמו עבר יחד עם חצי השני לתוך רוסיה.
2. הרב אריה לוי השתמש בגורל כדי לזהות את אנשי שיירת הל"ה.
3. הגרי"מ טוקצ'ינסקי השתמש בגורל, כאשר יתומה השתדכה עם בחור שחלה במחלה אנושה והתלבטה האם לנתק את הקשר ועל פי הגורל החליט שלא לנתק, ואכן הבחור הבריא. הוא השתמש בגורל שוב לפני פטירתו כדי להכריע באיזה בית קברות להיטמן (הגאון החסיד מווילנא עמ' תד),

וכן עוד סיפורים על רבנים רבים שהשתמשו בגורל זה.

צריך להזכיר שלא השתמשו בגורל כל הזמן אלא רק לעיתים נדירות ואדם שלא היה ראוי לא היה מקבל תשובה נכונה, לפני כל גורל הרבנים היו עושים הכנות, הגר"א היה מתענה בכל יום שהטיל גורל. לא כל אחד מסוגל להטיל גורל, לא כל אחד ראוי, צריך לכך הרבה הכנות נפשיות. בתחילה כשביקשו מהרב אריה לוין לעשות את גורל הגר"א לברר את אנשי הל"ה הוא סירב, ורק לבסוף נעתר להפצרת רבי צבי פסח פראנק.

לא כולם היו תמימי דעים שמותר לעשות גורלות היו גם רבנים גדולים שאסרו כגון הרב יעקב ישראל פישר שאסר להשתמש בגורל הגר"א מחמת ריבוי השיטות בעניין.

בכלל יש לשאול כיצד השתמשו בגורל הרי נפסק בשולחן ערוך (יו"ד קעט, א) שאין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות, וכתב הרמ"א שזה משום "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (יו"ד קעט, א), וכן לשיטת הרמב"ם יש לומר שעובר על איסור 'לא תעוננו' שקובע ע"פ זה עיתים ואומר היום יפה לצאת וכדומה. ולמרות הקושיות הללו מצאנו בגמרא ששאלו תינוקות פסוק לי פסוקך, ועל פי זה כיוונו את התנהגותם, והרמב"ם תירץ (הלכות עבודה זרה יא, ח) שהמקרה בגמרא לא היה צורת קביעה אלא רק בדקו האם יש בכך סימן טוב או לא.

הקשו עליו הבית יוסף והכסף משנה: הרי גדולי האמוראים קבעו מעשיהם על פי זה ולא רק בדקו אם יש במעשיהם ברכה, וכן כתב הב"י בשם הסמ"ג "מצינו כמה גדולים שאמרו לינוקא פסוק לי פסוקך ועושים מעשה על פי הפסוק וחושבים זה כעין נבואה", וכן פסק הרמ"א, שלא לסמוך על גורלות והוסיף: "ההולך בתום ובוטח בד', חסד יסובבנהו", ותירצו שהגורלות האסורים הם דווקא גורלות על פי החוזים בכוכבים, אך גורלות על פי פסוקים הם מעין נבואה, ולכן גורלות כדין פסוק לי פסוקך ולכן מותרים.

כך גם כתב רבי יעקב קאסטרו: "נראה לי דלכולי עלמא מותר לפתוח בתורה לראות הפסוק העולה, כי היא חיינו, וכמו שמצינו ביאשיהו שעשה מעשה על שמצא ספר תורה גלול באותו פסוק, וכן עמא דבר" (הגהות לחם רב שם. מעשה יאשיהו עי' במלכים ב כב יא-יג ורש"י שם), והחיד"א מביא לדבריו סימוכים מחז"ל: "אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל" (ילקוט שמעוני משלי ריט), ומוסיף: "מצאתי בקונטרס כתיבת יד להרב מהר"ר אליהו הכהן ז"ל (בעל שבט מוסר ועוד) שכתב וז"ל: קיבלתי מרבותי כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והוי מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים [תנ"ך] והיו פותחין אותו ורואין בראש הדף מה פסוק היה מוצא, וכפי מה שמראה אותו פסוק היו עושין, ונמצא שהיו מתייעצים עם התורה כדת מה לעשות בכל ענייניהם, וזה עצמו רומז מאמרים ז"ל ליטול עצה מן התורה דמורה היתר לעשות כן, ואין זה בכלל משתמש בתורה. עכ"ל. עוד אפשר דרז"ל הורו בזה דהגם שאמרו בספרי שאין שואלים בגורלות דכתיב תמים תהיה, כגון זה שרי ודוק היטב" (ברכי יוסף יו"ד קעט אות ו). כן כתב בספר 'דבש לפי' (ערך תורה אות מה).

עוד הקשה על זה ממה שכתב הרב 'מעשה רוקח' בשם הרמב"ם שאין ראוי לפתוח חומש על דרך גורלות הגויים, ותירץ שזה מדובר על מי שמחזר על הפתחים ומציע לאנשים, אבל בינו לבין עצמו מותר להימלך בתורה (חיים שאל ח"ב סימן לח אות מא), כל זאת הביא הרב אלעזר פאפו, וסיים: "אבל בלי צורך לעשות גורל למען דעת עתידות, לא אריך למעבד הכי [לא טוב לעשות כן], והולך בתום ילך בטח, וכתיב: ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים" (חסד לאלפים).

החיד"א מספר שרבי ניסים רוזיליו, מרבני חברון, בהיותו בקושטא, הצטער על תלמיד חכם אחד שהונח במשמר אשר מחוייבי מיתה אסורים שם, לקח מקרא, עשה גורל, ויצא לו (איוב ח, ז): 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאוד', ואמר להם: אל תיראו, הוא ינצל ממיתה ויצא דינו לאור, וכן היה שהצליח לפדות עצמו בממון (שם הגדולים ערך ר' ניסים רוזילייו).

לסיכום הכלל העולה מכל הכללים: "תמים תהיה עם ד' אלוהיך".

הלכות סוכות לחייל

הלכות סוכות לחייל

[מקורות – רשם מ"צ]

סוכה

זמן בניית סוכה

שאלה: מתי יש לבנות סוכה?

הרב אבינר: זריזים מקדימים (רמ"א או"ח תרכה א. כה"ח סק"ה). ויש נוהגים במוצאי יום הכיפורים להתחיל אך לא חייבים (רמ"א או"ח תרכד ה. ילקוט יוסף מועדים קיח).

שאלה: מי שלא הספיק או מגיע למקום חדש בחול המועד, מותר לבנות אז סוכה?

הרב אבינר: כן (שו"ע או"ח תרלז א). אך למעט במלאכות דאורייתא כמה שאפשר (כה"ח סק"ד).

שאלה: מותר לפרק סוכה בחוה"מ ולהחזירה לאפסנאות?

הרב אבינר: לא, בגלל איסור מלאכה ובזיון המצוה, אלא אם כן היחידה עוברת למקום אחר (באהלה של תורה ב פט. הלכות צבא עג ו-ז).

שאלה: האם סכך שעף ביום טוב מותר להחזירו?

הרב אבינר: אסור מדין בונה (מ"ב תרלז סק"א. כה"ח סק"ה. המ"ב התיר על ידי גוי, אך כה"ח אסר).

גודל סוכה

שאלה: מה הגודל המזערי של סוכה?

הרב אבינר: 7X7 טפחים = 56 ס"מ (שו"ע או"ח תרלד א). גובה 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע תרלג ח. ילקוט יוסף מועדים קכ).

מקום סוכה

שאלה: באיזה מקום יש לבנות סוכה?

הרב אבינר: תחת השמים ולא תחת מרפסת או עץ (שו"ע תרכו א. מ"ב סק"א). ולא במקום בו יש ריח רע או זבובים ויתושים שמפריעים לחיות (שו"ע ורמ"א או"ח תרמ ד).

שאלה: האם מותר לבנות סוכה על גבי רכב?

הרב אבינר: כן. אם יש שיעור והיא יציבה (שו"ע או"ח תרכח ב), והיא כשרה גם בשעה נסיעה (שעה"צ שם ס"ק יא. ילקוט יוסף מועדים קכא). מותר לעלות בשבת ויום טוב אם אין זה גורם לפעולות חשמלות (עיין שו"ע או"ח שח ג שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו).

דפנות הסוכה

שאלה: כמה דפנות צריך?

הרב אבינר: שתי דפנות שלמות, ובשלישית יש כמה דינים להקל (שו"ע או"ח תרל ב-ג. מ"ב ס"ק יח).

שאלה: מאיזה חומר אפשר לעשות דפנות?

הרב אבינר: מכל חומר, עץ, קיר של בית, קירות של תעלת קשר, או רכב (שו"ע או"ח תרל א).

שאלה: מה הגובה המזערי של דופן?

הרב אבינר: 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

שאלה: האם מותר שיהיו בדפנות רווחים פתוחים?

הרב אבינר: כן. פחות מ"לבוד" = 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

שאלה: האם אפשר לעשות דפנות מבד?

הרב אבינר: כן. יש מחמירים למתוח חבלים במרחק פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ בגלל שהדפנות תמיד מתנדנדות. אבל מן הדין די שתהיינה קשורות היטב בלי אפשרות של ניתוק (שו"ת אגרות משה ה מ אות ב. חזו"א או"ח עז סק"ו. שו"ת משנה הלכות ה עז. שו"ת שאילת שלמה ד קכו).

סכך הסוכה

שאלה: ממה עושים סכך?

הרב אבינר: מן הצומח בתנאי שהוא תלוש ולא כלי או דבר שהיה חלק הכלי כגון כסא או סולם (שו"ע או"ח תרכט א).

שאלה: האם אפשר לעשות סכך מקרשים?

הרב אבינר: כן. אפילו שמשו לבניין, כי בית אינו כלי. אבל בתנאי שהם רחבים פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

שאלה: מותר להשתמש בסכך שריחו רע?

הרב אבינר: לא (שו"ע או"ח תרכט יד).

שאלה: מותר סכך שנושר כל הזמן ומפריע?

הרב אבינר: לא. אבל אפשר למתוח יריעת ניילון סמוכה לו (שו"ע או"ח תרכט יט).

שאלה: מותר סכך לנצח?

הרב אבינר: כן. עדיף שיהיה מחובר בחוטי פשתן, אבל כשר גם אם אלו חוטי ניילון וכדומה (הליכות שלמה ח ה. שו"ת שבט הלוי ו עד. שו"ת אז נדברו ב סו. ויש החמירו: הגר"מ אליהו והגרי"ש אלישיב).

שאלה: כמה סכך צריך?

הרב אבינר: צילתה מרובה מחמתה, שהרוב יהיה סכך (שו"ע או"ח תרלא א).

שאלה: מה דין סוכה שיש בה חור גדול 3 טפחים = 24 ס"מ?

הרב אבינר: אם הוא לא פוסל את הסכך, העיקר לא לשבת תחתיו (שו"ע ורמ"א או"ח תרלב ב. חזו"א או"ח קמד ה. שו"ת יביע אומר ד או"ח מט).

שאלה: מה אם יש מקום בו הסכך מאוד דליל?

הרב אבינר: כנ"ל (רמ"א או"ח תרלא ב. מ"ב סק"ד).

שאלה: מה עושים קודם, הדפנות או הסכך?

הרב אבינר: הדפנות קודם. אם הניחו את הסכך לפני שבנו דפנות, להרימו את הסכך ולהניחו שוב (רמ"א או"ח תרלה א. מ"ב סק"י. ילקוט יוסף מועדים קלב).

שאלה: מותר להניח סכך תחת רשת?

הרב אבינר: בתנאי שרוב הרשת פתוח, חמתה מרובה מצילתה. לכן תחת רשת הסוואה אסור, כי צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרכו א. מ"ב סק"א).

שאלה: מותר להניח סכך על גבי פרגולה?

הרב אבינר: בתנאי א. שרוחב הקורות פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח. מ"ב תרכו ס"ק יז. כה"ח לא). ב. שהרווח ביניהן גדול מרוחב הקורות, חמתה מרובה מצילתה (שו"ע או"ח תרכו א. תרלא ט. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

שאלה: האם מותר להשתמש בפרגולה כסכך?

הרב אבינר: כן בכמה תנאים:

א. הקורות הונחו אחרי הדפנות (רמ"א או"ח תרלה א. ילקוט יוסף מועדים קלב).

ב. רוחבן פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

ג. הרווח בין הקורות קטן מרוחב הקורות. צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרלא א).

ד. לפתוח את הברגים שמחזיקים את הקורות כדי שיהיה לסכך דין עראי (עיין שעה"צ תרלג ו. ילקוט יוסף מועדים קכו. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

ה. אם הפרגולה לא נעשתה מראש לשם סכך אלא לשם צל, זו "סוכה ישנה", לכן להרים את הקורות ולהניחן (שו"ע או"ח תרלו א).

שאלה: האם מותר להניח את הסכך על מסגרת ברזל?

הרב אבינר: לא לכתחילה מדין מעמיד שצריך בעצמו להיות כשר לסכך, אלא להניח עליה נסרים דקים (שו"ע ורמ"א או"ח תרכט ז. מ"ב ס"ק כב. מ"ב תרל ס"ק נט. ילקוט יוסף מועדים קל).

שאלה: האם מותר לייצב את הסכך בחוטי ניילון, אזיקונים או מסמרים?

הרב אבינר: לא לכתחילה מדין מעמיד (מ"ב תרכט ס"ק כו. כה"ח ס"ק נו).

שאלה: האם מותר להניח על הסכך כלי מתכת או עץ?

הרב אבינר: לא, כנ"ל. אלא קורות עץ (ילקוט יוסף מועדים קל. שו"ת באהלה של תורה בפח).

שאלה: ואם הסכך עלול לעוף ואין לו דבר אחר כדי לייצב אותו?

הרב אבינר: מותר בשעת הדחק (שו"ת בצל החכמה ה מד). מה שמותר דיעבד, מותר לכתחילה בשעת הדחק.

שינה בסוכה

שאלה: האם חייבים לישון בסוכה?

הרב אבינר: כן גם שינת עראי (שו"ע או"ח תרלט ב).

שאלה: האם מותר לישון באוטובוס?

הרב אבינר: כן. כי אדם גם נרדם כן מחוץ לביתו הקבוע. תשבו כעין תדורו (עיין הליכות שלמה סוכות ט יז).

שאלה: ומה אם אדם נרדם בבית הכנסת וכדומה?

הרב אבינר: אין חובה להעירו. כנ"ל (שם).

שאלה: האם מותר לישון תחת השולחן?

הרב אבינר: אם הוא בגובה פחות מ-10 טפחים = 80 ס"מ (מ"ב תרכז סק"ג. כה"ח סק"ה).

שאלה: מה הדין אם קשה לישון בסוכה, בגלל רעש, חום, זבובים, רוח חזקה, גשם?

הרב אבינר: פטור. תשבו כעין תדורו. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום ראוי (שו"ע או"ח ורמ"א תרמ ד. ביה"ל מפני הרוח).

שאלה: האם חייל חייב ללכת למרחק כדי לישון בסוכה.

הרב אבינר: אותו מרחק שהיה הולך כדי לישון בביתו. תשבו כעין תדורו. אבל אם זה טורח עבורו, או יפגע בכושרו הצבאי, פטור כי העוסק במצוה פטור מן המצוה (שו"ע או"ח תרמ ז. מ"ב ס"ק לו, לח. כה"ח ס"ק סד).

שאלה: האם חייל בפעילות צבאית חייב בסוכה?

הרב אבינר: פטור, כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן יש לו סוכה בלי טרחה (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק מו).

שאלה: האם מותר לחייל להישאר בחג במקום בו יש סוכה אם אחר כך יצטרך לנסוע בחג לתפקיד צבאי?

הרב אבינר: כן. כי מותר לאדם להיכנס למצב שיצטרך אחר כך לחלל שבת משום פיקוח נפש (שש"כ לב הערה קד. מ הערה סד. שו"ת משיב מלחמה א, נח).

שאלה: מותר לנסוע בחג עם רכב לסוכה או ללכת ברגל מחוץ לתחום?

הרב אבינר: לא (מ"ב תרלט סק"א. כה"ח סק"א).

אכילה בסוכה

שאלה: האם חייל בפעילות צבאית חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: פטור. העוסק במצוה, פטור מן המצוה, אלא אם כן יכול לקיים בנקל בלי שזה יפגע בתפקיד (שו"ע או"ח תרמ ז, ט. מ"ב לח, מו. כה"ח ס"ק סד).

שאלה: האם בבסיס עצמו חייל חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: כן. אם אין זה פוגע במילוי תפקידו (שו"ע או"ח תרלט ב. ילקוט יוסף מועדים 142-143).

שאלה: האם חייל שנוסע לחופשה מן הצבא או חוזר חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: פטור. הולכי דרכים (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק לט, מ. כה"ח ס"ק סו-סז).

שאלה: על איזה מזון חייבים בסוכה?

הרב אבינר: לחם. עוגה. תבשיל מחמשת מיני דגן (מ"ב תרלט ס"ק טו. כה"ח ס"ק מא). על כל השאר, המחמיר תבוא עליו ברכה (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו. שו"ת יחוה דעת א סה).

שאלה: ובלילה הראשון?

הרב אבינר: חייב לאכול כזית לחם = 29 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ג. מ"ב ס"ק כג. ילקוט מועדים קלט).

שאלה: על איזו כמות מזון מברכים לישב בסוכה?

הרב אבינר: לחם כביצה = 58 סמ"ק. על עוגה 4 ביצים = 232 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו-טז. ביה"ל ד"ה אם. שעה"צ ס"ק לה. שו"ת יחוה דעת א סה). ויש מברכים על כביצה עוגה = 58 סמ"ק (מ"ב תרלט ס"ק טז. כה"ח ס"ק לג).

שאלה: אם בסוכה יש חום או קור, רעש או גשם, זבובים או יתושים, האם חייב לאכול שם?

הרב אבינר: פטור. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום נוח (שו"ע או"ח תרמ ד).

שאלה: אם חייל אוכל בשטח בלי סוכה מה נוסח קידוש?

הרב אבינר: רגיל מלבד לשבת בסוכה (עיין שו"ע או"ח תרמא).

פטורים מסוכה

שאלה: האם חולה חייב בסוכה?

הרב אבינר: פטור אם לא מרגיש טוב (שו"ע או"ח תרמ ג).

שאלה: האם חיילת חייבת בסוכה?

הרב אבינר: פטורה (שו"ע או"ח תרמ א). ואם רוצה, יכולה. ספרדיות לא מברכות (ילקוט יוסף קלה). אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרמ סק"א).

שאלה: האם היחידה עושה טיול בחול המועד או החייל באופן פרטי, האם חייב בסוכה?

הרב אבינר: לא. הולכי דרכים. אלא אם כן בנקל משיג סוכה. או יאכל דברים שלא מצריכים סוכה (שו"ת שאילת שלמה א רלח. שו"ת באהלה של תורה ב צג).

שאלה: חייל שחוזר מפעילות בחול המועד ואז יושב לראשונה בסוכה האם יברך שהחיינו?

הרב אבינר: כן (מ"ב תרלט ס"ק לו).

דברי חול בסוכה

שאלה: האם מותר לעסוק בדברי חול בסוכה כגון שיחת חולין או הרצאת חולין?

הרב אבינר: כן, עושים הכל בסוכה. הסוכה היא ביתו. מלבד דברים של בזיון (שעה"צ תרלט סק"ד).

ארבעה מינים

חובת לולב וד' מינים

שאלה: האם חייל בתפקיד מבצעי חייב בלולב?

הרב אבינר: העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן, אין זה מפריע למילוי תפקידו (סוכה כה א).

שאלה: האם יוצאים ידי חובה בלולב של חברו?

הרב אבינר: ביום הראשון, חברו יתן לו במתנה והוא יחזיר במתנה. בשאר הימים, אפשר בלולב שאול (שו"ע או"ח תרנח ג-ה).

שאלה: מה דין לולב ציבורי שסיפקה הרבנות הצבאית?

הרב אבינר: יוצאים ידי חובה גם ביום הראשון, כי מראש הותנה שהוא שייך לכל מי שנוטל אותו. אבל אם אפשר, עדיף שיקנה לעצמו (שו"ע או"ח תרנח ט. מ"ב ס"ק לט, מב. ילקוט יוסף מועדים קעג, קעט).

שאלה: האם חיילת חייבת בלולב?

הרב אבינר: לא. אבל אם רוצה, יכולה ליטול. אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרנד סק"א). ספרדיות לא (שו"ת יביע אומר א או"ח מב).

זמן לולב

שאלה: מתי זמן לולב?

הרב אבינר: ביום ולא בלילה (שו"ע או"ח תרנב א).

שאלה: ואם איחר?

הרב אבינר: 13.5 דקות אחרי השקיעה, יטול בלי ברכה, ויש מתירים לברך (שו"ת יביע אומר ו יו"ד כג. ילקוט יוסף מועדים מז, קסט).

שאלה: מותר לאכול לפני נטילת לולב?

הרב אבינר: טעימה בעלמא מותרת. ואם נצרך לאכול לפעילות הצבאית, יאכל רגיל (שו"ע או"ח תרנב ב. מ"ב סק"ז. ילקוט יוסף מועדים קסה).

תחבושת

שאלה: מה יעשה חייל שיש לו תחבושת על כף היד?

הרב אבינר: זו חציצה. לכן אם חלק היד גלויה, יאחוז בחלק הגלוי. אם הכל מכוסה יסיר התחבושת. אם אי אפשר, יטול ככה ויברך (נשמת אברהם או"ח תרנא ה).

שיעור

שאלה: מה הגודל המזערי של ד' מינים?

הרב אבינר: ערבה, הדס, 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרנ א. מ"ב סק"א. כה"ח סק"א). אתרוג כביצה = 54 סמ"ק (שו"ע או"ח תרמח כב).

חיבוט ערבה

שאלה: האם בהושענא רבה אפשר להשתמש בערבות שחברו כבר חבט בהן?

הרב אבינר: כן אם אין לו אחרת (שו"ת שבט הלוי ב נח. שו"ת יחוה דעת ג מח).

שאלה: האם מותר להשתמש לחיבוט ערבה בערבה שבד' מינים?

הרב אבינר: אם אין לו אחרת (ילקוט יוסף מועדים קפג. ובמ"ב תרסד ס"ק כא משמע שמותר אף לכתחילה).