לברוח או לסרב פקודה ולתקוף?

בריחה או ירייה

הרב אבינר-שו"ת רדיו

שאלה: ראיתי חיילים שברחו מנוער ערבי שזרקו עליהם אבנים, האם יש לציית לפקודה בריחה או להפר את הפקודה ולירות על הפורעים?

תשובה: ברור שחייל לא יכול לקבוע מדיניות. הוא לא יודע את כל הנתונים, ולפעמים יש נתונים מורכבים. יש מדיניות מסויימת. למשל, לפעמים צריך להתחשב באמריקאים, כמובן שהם לא מנהלים את הצבא, אך לפעמים צריך להתחשב במה שהם אומרים. אנו חייבים להתחשב. אנחנו מדינת עצמאית אבל לא מדינה אוטרקית, כלומר מדינה בודדת על פני כדור הארץ. איננו מדינה בודדת ואנחנו זקוקים למדינות אחרות, כמו שהם גם צריכות אותנו.

במלחמת יום הכיפורים, נגמרה לנו את התחמושת, והיה מצב מאוד מאוד קשה. למזלינו האמריקאיים עשו גשר אווירי והביאו לנו עוד תחמושת. אגב ליתר ביטחון חימשנו טילים עם ראש חץ גרעיני, כפי שנמצא בספרות הצבאית-פוליטית של העולם. אך א"א לחמש טילים גרעיניים בסתר, לבסוף גילו זאת והרוסים קידמו ספינות עם טילים גרעינים נגדנו, וגם אז האמריקאיים עזרו לנו ואמרו להם: סטופ! אלו לא דברים פשוטים. כל הדברים המדיניים קשורים אחד לשני, הכלכלה, הביטחון וכו'. לכן, אנחנו לא יכולים לעשות כל דבר בדיוק כמו שאנחנו חושבים ורוצים.

על כל פנים, חייל לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. יש מקרים יוצאי דופן שהחייל רואה שהפקודה היא טעות בעליל. לדוגמא: המפקד אומר: תירה, והחייל רואה את חברו ממולו. או: תחסל את הטנק, והוא שם לב שהטנק שלנו. הגדרת "בעליל" היא שברור לחייל שאם המידע היה בידי הקצין- הוא היה נותן הוראה אחרת.

החייל צריך למלא את החלק שלו ולהיות חייל ולא רמטכ"ל. יש סיפור על הנשיא וויצמן. פעם אמר הנשיא קרוטוב, נשיא רוסיה: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה שטח". אמר הנשיא רוסוולט, נשיא אמריקה: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה כסף". אמר הנשיא וויצמן: "אני הנשיא של המדינה עם הכי הרבה נשיאים". היום במדינת ישראל יש בערך ששה מליון ראשי ממשלה, ששה מליון רמטכ"לים, ששה מליון רבנים, ששה מליון רופאים, ששה מליון פסיכולוגים וכו'. כל אחד בטוח שהוא יודע ומבין את הכל. אי אפשר ככה. פרופסור כותב מאמר באינטרנט, ותוך דקה יש מאה תגובות: אתה טמבל, אתה לא יודע כלום וכו' וכו'. אדם בטוח שלאחר שקרא רבע מאמר על נושא מסויים שהוא כבר יודע את הכל באותו נושא.  לפעמים צריך קצת שכל וקצת ענווה, ולדעת שאנחנו לא יודעים את הכל ולא מבינים את הכל.

יתכן שבאמת לפעמים הרמטכ"ל יטעה, או שר הבטחון, או ראש הממשלה, כל אחד יכול לטעות, ולמרות זאת צריך להקשיב להם. מסביר ספר החינוך (סי' תצז) שעדיף להקשיב למלך גם אם הוא לפעמים טועה מאשר שכל אחד יעשה מה שהוא חושב, שהרי אז יהיה כאן הפקרות.

הספר שופטים דבר זה מוזכר שלושה פעמים (יז, ו. יח, א. כא, כה): אין מלך בישראל. ומיד לאחר מכן מוזכר פעמיים (יז, ו. כא, כה): "איש הישר בעיניו יעשה". וכן היה: שבט בנימין עשה נבלה, ואז הרגו כמעט את כל שבט בנימין, ומכיון שאנשי יבש גלעד לא הסכימו להרוג את שבט בנימין, הרגו גם את אנשי יבש גלעד. לאחר מכן היה פסל מיכה, פלגש בגבעה, מלחמות יהודים ביהודים וכו'. אנחנו לא מעוניינים בעוד מלחמות יהודים ביהודים.

בינתיים, חייל הוא חייל ולא רמטכ"ל. נברך את החייל שבעז"ה יהיה רמטכ"ל ויביא ברכה על העם ועל הארץ.

האם צריך לעשות במלחמה ''ענישה קבוצתית'' כשימעון ולוי?

מעשה שמעון ולוי וענישה קבוצתית

[הרב אבינר - פורסם ב"מעייני הישועה"]

יש שיטות שונות למעשיהם של שמעון ולוי וההשלכות של הדברים לימנו. יש ארבע שיטות, מדוע הרגו שמעון ולוי את כל אנשי שכם, כאשר החוטא היחיד כביכול היה שכם בן חמור. הרמב"ם אומר, שאנשי העיר שכם חטאו גם הם, כשעברו על דינים - בשבע מצוות בני נח. כלומר, חייבת להיות מערכת משפטית שנותנת את הדין. כיוון ששכם עשה נבלה וכולם שתקו, לכן נענשו. לא על החטא של שכם נענשו, אלא על חטאםשלהם שלא הפעילו מערכת משפטית נגד אותו פושע. לפי הרמב"ם לא הייתה כאן ענישה קולקטיבית.

וכיום, כאשר יש כביכול לאלו העומדים מולנו מערכת משפטית?

כמובן, בימינו, הענישה הקולקטיבית לא כל כך שייכת. זה היה שייך במידה והיינו עומדים מול מדינה ריבונית שאמורה, לטפל בכל מה שקורה שם. אבל המציאות היא, שהמדינה הריבונית זה אנחנו. עזה היא לא מדינה ריבונית. במקום כמו עזה, האזרחים לא יכולים לעשות שום דברנגד הטרור, הם לא הריבוניים אלא הטרור הוא הריבון שמשתלט על כולם.

השיטה השניה היא של הרמב"ן שאומר, ששמעון ולוי הענישו את אנשי שכם על שהיו עובדי עבודה זרה, ומי שעובד עבודה זרה, כידוע, חייב מיתה. הם חשבו על זה כחשבון ישן שעכשיו יש הזדמנות להיפרע. אם כן, לא הענישו את אנשי שכם על מה שעשה שכם, גם תירוץ זה לא קשור לענישה קולקטיבית.

השיטה השלישית, היא של המהר"ל בפירושו 'גור אריה' על רש"י, שכאשר יש מלחמה והכוונה היא למלחמה של עם בעם, ולא עם בכת, זוהימלחמה כנגד כל העם ואין זה משנה אם חלקו חף מפשע או לא.  אלא שגם זה לא בדיוק נכון במקרה שלנו. זאת ועוד, לא כל מה שהמהר"ל אומר הלכה כמותו, וכאשר יש דברים שנאמרים מספרי הלכה בתור פסק הלכה, יש להם כח יותר גדול מדברים שנאמרים בפירושים על התורה. דברים הנאמרים כפירוש על התורה, לא חזקים כמו הלכות שנאמרות בספר של פסקי הלכה. חשוב להבין, שמה שהמהר"ל אומר זהו פירוש ולא הלכה. גם לפירוש שלו יש השלכה הלכתית ודאי, אך אם מול זה נמצאים דברי הלכה מפורשים, אז דברי הלכה מפורשים חזקים יותר מפירוש על התורה בעל השלכה הלכתית.

הרב שמשון רפאל הירש, לעומת קודמיו, אומר בפירושו על התורה ששמעון ולוי טעו. אם היו מענישים רק את שכם, זה היה בסדר גמור. אך זה לא בסדר שהענישו את כולם ולכן הם ננזפו ע"י יעקב אביהם. אמנם גם פה אפשר להקשות על רש"ר הירש, שעם כל חשיבותו ואף על פי שהיה רב גדול מאד, הוא אינו בשיעור הקומה של הרמב"ם, הרמב"ן והמהר"ל. אלא מה שהוא אומר, כתוב במדרש, שדורש את המלה שוֹר כשוּרשזה שוּרה שבפסוק וברצונם עקרו שורה של אנשים. מדוע חיסלתם שורה שלמה של אנשים ולא רק אותו אדם שחטא? המדרש אם כן,שאומר שהם לא היו בסדר ולכן יעקב אבינו נזף בהם קשות, הוא אסמכתא לא פחות חשובה מאשר הרמב"ם, הרמב"ן והמהר"ל.

איך הדברים תואמים את המציאות היום?

יתר על כן, בימינו, אנו חייבים להתחשב במה שנהוג באומות העולם, כי אנו עדיין צריכים את תמיכתן. אמנם אנחנו מדינה עצמאית אבל לא מדינה מבודדת שלא אכפת לה ממדינות אחרות. כל מדינה היום תלויה במדינות אחרות. ולכן, איננו יכולים לעשות ככל העולה על רוחנו. אנו מחוייבים להתחשב בדעת הקהל העולמית. מכיוון שענישה קולקטיבית בעולם, איננה מקובלת, אנחנו לא יכולים לעשות כך, מלבד מה שאמרנו על פי התורה. למשל, אם מדובר עכשיו ברצועת עזה, מלבד כך שיש שם אנשים מסכנים שלא עשו רע, ומלבד הרבה שיקולים אחרים לא להיכנס לפעולה קרקעית, לולא רק הייתה הדרישה האמריקאית להפסקת אש תמורת עזרתה במלחמה נגד איראן, שזה עניין הרבה יותר חמור, היה כדאי. הרי האמריקאים יעזרו לנו או לכל הפחות לא יפריעו לנו לעשות את שלנו.

אנחנו במדינת ישראל עוסקים רק במלחמה בלית ברירה. אסור לנו לסכן סתם חיילים. אנחנו חייבים לנצח בכל המלחמות ואנחנו ננצח, רק שהניצחון יהיה עם מחיר מזערי באבידות בנפש. אנחנו לא מכירים את כל השיקולים והפרטים שיידע ראש הממשלה ואל לנו להיות קיצונים לכן או לכאן.

 על כל פנים המבצע בעזה, היה מאד מוצלח. חיסלנו שלושים בכירי הטרור ועוד תשעים מצטרפים. חיסלנו את רוב המשגרים ומנהרות הברחת הנשק ועוד הרבה יעדים צבאיים. הם ספגו מכה גדולה מאד, והטלנו עליהם אימה. הוכחנו שאנו שולטים ולא מפחדים.

'עמוד ענן' היה הצלחה מבחינת ישראל?

יש לשמוח על מה שהיה עד כה, וזה לא אומר שאנחנו נותנים אמון בחמאס, ובשאר רוצחים, אבל עכשיו הם כבר יודעים שאם הם יעשו צרות הם יחטפו בחזרה.

חשוב להבין דבר מהותי ביחס להלכות מלחמות, העניין שלנו לעת עתה הוא לא לעשות מלחמה גדולה כוללת, ולחסל את כל אויבינו. צבא הגנה לישראל - כשמו, כן תהילתו - הגנה. וב"ה הוא מגן עלינו טוב מאד. תפקידנו אינו ליזום מלחמות אלא להגן על האזרחים ולכבות שריפות. יבוא יום, אומר הרמב"ם בהלכות מלכים, שהמשיח ינצח את כל האויבים מסביב. עדיין לא הגיע היום הזה ובינתיים תפקידנו להגן על עצמנו ועל ארץ ישראל. גם על ההגנה צריך להודות לד' יומם ולילה. רבי שלמה אבן גבירול בספרו תיקון מידות הנפש, מדבר על הגבורה ואומר כי צריך להיות גיבור ועם זאת לפעול בשכל וביישוב דעת".

האם על פי תורה נקמה בגויים וענישה קולקטיבית הם לגיטימיים או לא?

בוודאי שצריך לעשות נקמה בגויים. הנקמה נקראת בצה"ל - פעולות תגמול. 'עמוד ענן' היה נקמה בגויים, לא עושים נקמה בגלל שיש לנו מאווים תוקפניים, עושים נקמה כדי להגן על עצמנו. ענישה קולקטיבית זה משהו אחר. נקמה זה לנקום על מה שאדם א' עשה לנו  יתכן אדם שלא רצח בעצמו אבל תמך ברוצחים ולכן מגיע לו עונש, זו לא ענישה קולקטיבית, זו ענישה על מה שהוא עשה. נקמה בגויים, זה מלחמה של עם נגד עם. מול עזה זה קצת בעייתי כי יש פה דבר ביניים. אין כאן בדיוק סיטואציה של עם נגד עם.

שאלות ותשובות לחייל על חנוכה

הלכות חנוכה לחייל

[מקורות – רשם מ"צ]

כיצד מדליקים

שאלה: איך מסדרים את הנרות בחנוכיה?

הרב אבינר: ביום הראשון הכי ימני.  ביום השני, הסמוך לו, וממנו מדליקים, וכן הלאה (שו"ע או"ח תרעו ה.  מ"ב ס"ק יא.  ביה"ל ד"ה כדי להפנות).

שאלה: מתי מדליקים את הנר?

הרב אבינר: אחרי הברכות ולא בזמן שמברכים.

שאלה: מתי אומרים הנרות הללו?

הרב אבינר: בזמן שמדליקים (שו"ע או"ח תרעו ד.  מ"ב סק"ח.  ילקוט יוסף מועדים רכו).

שאלה: איפה שמים את השמש?

הרב אבינר: יותר גבוה קצת משאר נרות, שאם בטעות משתמש באור הנרות, זה יהיה לאורו (שו"ע ורמ"א או"ח תרעג א.  מ"ב ס"ק טז, כ).

שאלה: מותר להעביר אש מנר חנוכה להדליק נר חנוכה אחר?

הרב אבינר: לא.  רק מהשמש (שו"ע ורמ"א או"ח תרעד א.  ילקוט יוסף מועדים רכב).

שאלה: האם מותר לחיילת לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים?

הרב אבינר: יש להימנע חצי שעה אם אפשר (שו"ע או"ח תרע.  מ"ב סק"ד.  כה"ח סק"ח), ולא כל מלאכה, אלא מלאכה האסורה כחול המועד (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"א סק"ז בשם הגר"מ פיינשטיין והגר"מ אליהו).

שאלה: מה לעשות עם השמן והפתילות שנשארו בחנוכיה?

הרב אבינר: לשים בשקית ניילון ולזרוק לפח (שו"ע או"ח תרעז ד.  עי' מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ה הערה מא בשם הגר"מ אליהו).

שאלה: מה לעשות אם אין לי נרות או שמן?

הרב אבינר: להתאמץ כמה שאפשר להשיג לפחות נר אחד (מ"ב תרעא סק"ג).

שאלה: מי שלא הדליק יום ראשון ומתחיל ביום שני, האם יברך אז שהחיינו?

הרב אבינר: כן (שו"ע או"ח תרעו א).

במה מדליקים

שאלה: מותר להדליק חלק הנרות בשעוה וחלק בשמן?

הרב אבינר: לא.  נראה מאנשים שונים (מ"ב תרעג סק"ב.  שעה"צ סק"א.  ילקוט מועדים ריד).

שאלה: באיזה שמן אפשר?

הרב אבינר: כל שמן, רובים, מנועים, נפט, סולר, סויה.  אבל שידלוק יפה (שו"ע או"ח תרעג א.  הלכות חנוכה להגר"מ אליהו סעי' מח.  ילקוט יוסף מועדים ריז.  אמנם עיין ערוך השולחן תרעג ג שכתב שאין להדליק בשמן שריחו רע שמא יניחנו ויצא, אך לא מצינו כן בשאר הפוסקים).

שאלה: שמן לא כשר?

הרב אבינר: אסור.  אבל מותר שמן כשר בלי הכשר (עי' דעת תורה למהרש"ם תרעג א.  שדי חמד כרך ט מערכת חנוכה סי' יב).

שאלה: אפשר בפנס חשמלי?

הרב אבינר: לא (מצוות ראיה או"ח תרעג.  שו"ת הר צבי ב קיד.  שו"ת יביע אומר ג או"ח לה).

שאלה: גוזניקים?

הרב אבינר: לא.  דומה למדורה (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ה סעי' יב בשם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו.  אמנם בס' ועלהו לא יבול עמ' רלא כתב בשם הגרש"ז אוירבך שניתן להדליק בגוזניק, שלדעתו אין זה דומה למדורה כיוון שכל השק הוא דבר אחד).

שאלה: אפשר בלי חנוכיה?

הרב אבינר: כן.  במרווחים שווים (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ב הערה יא בשם הגר"מ אליהו).

מי חייב בהדלקה

שאלה: האם כל חייל בחדר מדליק או די באחד?

הרב אבינר: אשכנזים כל אחד, ספרדים אחד עבור כולם (שו"ע ורמ"א או"ח תרעא ב).

שאלה: האם חייל שלן בבסיס נפטר מהחובה על ידי הוריו שמדליקים בביתו?

הרב אבינר: לא, כי גם הצבא הוא עתה ביתו (פסקי הלכות צבא להגר"ש גורן 238-237) .

שאלה: חייל נשוי שלן בבסיס יוצא ידי חובה על ידי אשתו?

הרב אבינר: כנ"ל.

שאלה: האם חייל שלן בבסיס יוצא ידי חובה בהדלקה המרכזית בחדר אוכל?

הרב אבינר: אשכנזים לא, ספרדים כן.  והנרות הם של צה"ל ושייכים לכולם (שם).

שאלה: האם חייבים להיות נוכחים בשעת ההדלקה?

הרב אבינר: לא חייבים, אך ראוי (שם).

שאלה: חיילת שלנה בבסיס חייבת להדליק?

הרב אבינר: כמו חייל (כיון ש"אף הן היו באותו הנס".  שבת כג א).

שאלה: מה יעשה חייל שהוא בפעילות ולא יוכל להדליק?

הרב אבינר: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כה א).

שאלה: חייל שלן על פי רוב בבסיס ויוצא לחופשה בערב, ידליק בבסיס או בבית?

הרב אבינר: איפה שרוצה (עי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעיף יט).

שאלה: חייל הלן בבסיס וחוזר מוצאי שבת מחופשה לבסיס, איפה ידליק?

הרב אבינר: איפה שרוצה (שם).

איפה מדליקים

שאלה: איפה מדליקים?

הרב אבינר: בצה"ל אסור באוהל או במבנה מגורים.  לכן או בחוץ בתא זכוכית או בחדר אוכל (עי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ח.  מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ג סעי' ב).

שאלה: איפה שמים בחוץ?

הרב אבינר: משמאל לכניסה סמוך לפתח, בגובה 80-24 ס"מ (שו"ע או"ח תרעא ו).  ואם אין מזוזה כגון אוהל, אז בצד ימין (ב"י או"ח סי' תרעא.  מ"ב ס"ק לד.  ועי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ג שאמר הגרש"ז אוירבך שבמקרה כזה יש להדליק בצד ימין אפילו אם יש כבר מי שהדליק בצד ימין, ואין אומרים שהשני ידליק משמאל כדי שיהיה מוקף במצוות).

שאלה: איפה מדליקים בחדר אוכל?

הרב אבינר: מקום גבוה נראה לכל וראוי מול חלון (מ"ב תרעא ס"ק לח.  כה"ח ס"ק סד).

שאלה: האם חייבים להיות נוכחים בזמן שנרות דולקים?

הרב אבינר: לא.  אבל על פי חוקי צה"ל אסור להשאיר נרות בלי השגחה.  אך אפשר לכבות אחרי חצי שעה (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב סק"ז.  ובכל מקרה חידש החזו"א לכבות הנרות חנוכה לאחר חצי שעה שאין צריך יותר.  עי' חוט שני הלכות חנוכה בדעת החזו"א).

שאלה: כמה זמן הנרות צריכים לדלוק?

הרב אבינר: לפחות חצי שעה (מ"ב תרעג ס"ק כה.  ילקוט יוסף מועדים רח).

שאלה: מותר להזיז חנוכיה ממקום למקום?

הרב אבינר: לכתחילה לא.  אבך בתוך הבית אפשר בשעת הדחק (מ"ב תרעה סק"ו).

באיזה בתים מדליקים

שאלה: אם נמצאים בשטח, האם מדליקים?

הרב אבינר: לא.  זה לא בית.  אלא אם כן שוהים וישנים ברכב, טנק, אוהל הודי (שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 90 - אבל לא אוהל סיירים), תחת סכנה או צילייה (הליכות שלמה מועדים פרק יג הערה 8), שוחה או תעלה מקורה (ס' שבת ומועד בצה"ל שלג.  הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ב והערה 8), וכן בספינה עם תקרה או ביתן שמירה (שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 91).

שאלה: האם אפשר להדליק במסיבת חנוכה?

הרב אבינר: לא.  אין זה בית-כנסת ולא מקום מגורים, אלא אם כן זה בחדר אוכל.  וכדי לזכות חיילים שזאת ההזדמנות שלהם היחידה להיות נוכחים, אפשר להקל בתנאי שיתפלל שם גם מנחה או ערבית, ואז זה כמו בית-הכנסת (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"י-הערה כד בשם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו).

הדלקה בבית-כנסת

שאלה: האם יוצאים ידי חובה בהדלקה בבית-כנסת?

הרב אבינר: לא.  זו חובה נוספת.  בברכה (שו"ע או"ח תרעא ז).  אך לא מברכים שהחיינו פעמיים (מ"ב ס"ק מה).

שאלה: איפה מסדרים נרות בבית-הכנסת?

הרב אבינר: קיר דרומי, נרות בין מזרח למערב, והמדליק עם הפנים דרומה (שו"ע שם).

שאלה: אפשר מאוחר?

הרב אבינר: כן (פסקי תשובות שם בשם שו"ת משנה שכיר או"ח רב).

שאלה: אפשר לזמן קצר?

הרב אבינר: כן (עי' שו"ת בצל החכמה ד קכז.  שו"ת מנחת שלמה תנינא נח אות ב).

מתי מדליקים

שאלה: באיזו שעה מדליקים?

הרב אבינר: הרוב בצאת הכוכבים – 13.5 דקה אחרי השקיעה.  ויש מדליקים אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א.  מ"ב סק"א.  ביה"ל ד"ה עם סוף שקיעתה.  ילקוט יוסף מועדים רח).

שאלה: מה קודם הדלקה או ערבית?

הרב אבינר: קודם ערבית (מ"ב תרעב סק"א.  ילקוט יוסף מועדים רח), אלא אם כן אינו מתכוון להתפלל ערבית עתה (נר איש וביתו סי' ו סעי' ב בשם הגר"ש וואזנר.  פסקי תשובות תרעב הערה 15).

שאלה: מתי הכי מוקדם?

הרב אבינר: בשעת הדחק מפלג המנחה, כלומר בערך שעה לפני השקיעה (שו"ע או"ח תרעט א.  מ"ב סק"ב), אבל הנר צריך לדלוק חצי שעה אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א.  מ"ב סק"ד).

שאלה: מתי הכי מאוחר?

הרב אבינר: למדליק בחוץ, כל זמן שיש עוברים ושבים.  אחר כך, בלי ברכה.  למדליק בפנים, אין הגבלה, כל זמן שיש אנשים ערים עד עלות השחר (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב ס"ק יא.  ילקוט יוסף מועדים רט.  שו"ת שבט הלוי ח קנו).

שאלה: היוצא לפעילות, מה עדיף, בפלג המנחה או מאוחר בלילה?

הרב אבינר: אין הבדל.  אז עדיף בפלג כי מאוחר בלילה עלול להשתבש (בשם הג"ר דב ליאור והגר"א נבנצל.  ועי' פניני חנוכה קעה).

שאלה: האם מי שיוצא לפעילות יכול להדליק ולכבות מיד?

הרב אבינר: לא.  צריך לדלוק חצי שעה (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב סק"ז).  ואם מדליקים בבית-הכנסת אפשר להדליק בברכה (עי' שו"ת בצל החכמה ד קכז.  שו"ת מנחת שלמה תנינא נח אות ב).

שאלה: אפשר להדליק בפלג המנחה ולכבות אחרי חצי שעה?

הרב אבינר: לא.  צריך חצי שעה אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א).

שאלה: מותר לאכול לפני ההדלקה?

הרב אבינר: כן.  אם חבר יזכיר (מ"ב רלה ס"ק יח, ועיין שם בס"ק יז שיש ללמוד מדבריו שצריך שהשומר לא יאכל בעצמו), או שעון מעורר (הליכות שלמה מועדים פרק ב אות יב).

תפילה

שאלה: שכח על הניסים בתפילה וברכת המזון ונזכר יותר מאוחר?

הרב אבינר: לא חוזר (רמ"א או"ח קפא ד.  מ"ב תרפב ס"ק ד, ה.  שו"ת יחוה דעת ה מט.  ילקוט יוסף מועדים רמ).

שאלה: חיילת חייבת בהלל?

הרב אבינר: לא.  מצות עשה שהזמן גרמא.  אך יכולה לומר, ספרדיות בלי ברכה, אשכנזיות ויוצאות צפון אפריקה בברכה (מג"א תכב סק"ו.  שו"ע הגר"ז קו ב).

שמחה

שאלה: מותר להתענות?

הרב אבינר: לא (שו"ע או"ח תרפו א).

שאלה: מותר ללכת לבית קברות?

הרב אבינר: יש נוהגים שכן ויש נוהגים שלא (בן איש חי וישב כב.  גשר החיים כט ו).

שאלה: חייבים לקבוע סעודה?

הרב אבינר: לא.  אבל ראוי קצת להוסיף.

שאלה: חייבים לאכול מאכלי חלב וגבינה ולביבות?

הרב אבינר: מנהג לא מחייב (רמ"א או"ח תרע ב).

האם מותר לחלל שבת כדי לחיות כרגיל במקומות מסוכנים?

הליכה למניין וטיול עם נשק בשבת

[שאלה ששאלו את הרב אבינר בביקורו של הרב בבית יונתן בכפר התימנים בירושלים]

שאלה:

א.      לפעמים אין לנו מניין בשבת, האם מותר ללכת להתפלל במניין מחוץ לכפר התימנים כשדבר זה כרוך בחילול שבת של המאבטחים בדרך?

ב.      כמו כן האם מותר לנו לטייל בשבת מחוץ למתחם, דבר הכרוך בחילול שבת של המאבטחים?

תשובתו של הרב שלמה אבינר:

א.      מותר שנאמר (דברים כ, כ): "ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה", מבאר השפת אמת: "ונראה דודאי לא מיירי בדאיכא סכנה (מהעיר)  דאם כן למה לי קרא (ופשוט שמותר לחלל שבת לכובשה), ועל כרחך צריך לומר דמיירי היכא שידינו תקיפה, אלא שעל ידי ההפסק (של השמירה) בשבת יתבטל הכיבוש ואתי קרא למימר דהכיבוש דוחה שבת".

פירוש: פשוט שהפסוק מדבר כשאין סכנה מהעיר, שאם יש סכנה פשוט שמותר לחלל שבת כדי להתגונן ולתקוף, אלא חייבים לומר שהפסוק מדבר כשאנו שולטים וכשאנו נפסיק בשבת את השמירה על עיר מסוימת הכיבוש כביכול יתבטל, והפסוק בא לומר שהכיבוש דוחה שבת ומותר לחלל שבת לשם כך.

לכן מכיוון שבימינו אנו שולטים במצב, ואם לא נגיב בשבת המצב יתדרדר - מותר.

זה נוגע במחלוקת המפורסמת האם שבת "הותרה" או "דחויה" לגבי פיקוח נפש. כלומר האם כשיש צורך לחלל שבת מותר לעשות הכל מכיוון ששבת הותרה, או שרק לגבי פעולה מסוימת שבת נדחתה אך שאר הפעולות עדיין אסורות. המגיד משנה סובר "שבת הותרה" ולכן כאשר נמצא לפנינו חולה שיש בו סכנה, מותר לעשות עבורו כל פעולה הנצרכת על אף שהיא לא מונעת סיכון כלשהו, מכיוון שיש חולה במצב של סכנה, ויש בכך קצת צורך מותר לעשות עבורו כל דבר שהיו עושים ביום חול (רמב"ם, הלכות שבת ב, ה). יש פוסקים החולקים על כך (ביה"ל שכח ד"ה כל שרגילים) ויש שמסכימים (שו"ת יחוה דעת ד, קנח).

אם כן אנו לומדים מדרשת עד רדתה שכשיש מלחמה בשבת- שבת הותרה, כלומר כל פעולה הנצרכת למלחמה מותרת, על אף שאינה חיונית והכרחית באותו רגע.

אפשר להוכיח זאת גם מעדים הבאים להעיד על קידוש החודש, שחכמים התירו להם לחלל שבת כדי לבוא להעיד, וגם להם שבת הותרה (עיין רמב"ם, הלכות קידוש החודש ג, ג-ד).

לפי דברי השפת אמת שפסוק "עד רדתה" נאמר במצב "שידנו תקיפה" ומתיר פעולות כדי שידינו לא תיחלש, אין הבדל היום בין פעולות צבאיות מובהקות לפעולות אזרחיות.

למרות שאין הוכחה לדבר, יש זכר לדבר מן התלמוד הירושלמי ששואל מנין שמותר לקנות בתים מן הגוי בשבת, ומשיב שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת, דכתיב "כה תעשה ששת ימים", וכתיב "וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים", וכתיב "עד רדתה – אפילו בשבת" (במדבר רבה יד. ירושלמי, מועד קטן ב ד). כותב על זה הרב גורן בספר משיב מלחמה (עמ' ק): "למדים אנו מכאן שההיתר 'עד רדתה', אינו מוסב רק על כיבוש הארץ בדרכי לחימה, וכי הגורם להיתר זה אינה מצוות הלחימה, או פיקוח נפש כל שהוא במלחמה, אלא מצות כיבוש הארץ והתנחלותנו בה היא הדוחה שבת, ולכן לא רק כיבוש בדרכי לחימה דוחה שבת, אלא גם גאולת הארץ בדרכים אזרחיות והתנחלות על הקרקע שמטרתה מניעת אפשרות להשתלטות הגויים עליה, גם היא דוחה שבת מטעם עד רידתה אפילו בשבת". אמנם הירושלמי לא התיר איסור מן התורה רק איסור מדרבנן של אמירה לנכרי או מקח וממכר, מכל מקום יש כאן נקודה עקרונית ש"עד רדתה" כולל כל סוג של פעולה.

זו הייתה דעתו של הגר"ש גורן שהתיר ללכת בשבת למערת המכפלה אחרי ששוחררה עם נשק ואבטחה.

וכן לנידון דידן שמותר ללכת להתפלל במניין למרות שזה יגרום חילול שבת.

ב.      אמנם לצורך טיול בעלמא - אסור, אך אם זה בא להפגין נוכחות בעלת ערך של יישוב הארץ אפשר להתיר משום "עד רדתה" (עיין עוד בעניין ביש"ע ימינו – גיליון 31. שו"ת שאילת שלמה ב, קכט).

אמנם הרב יהונתן בלס – רב הישוב נוה צוף – התיר מסיבה אחרת, שרשאי יהודי להמשיך בשבת את סדר חייו הרגיל כאילו לא היה בסכנת נפשות, ואם הסכנה מחייבת אותו בנקיטת אמצעי הגנה, עליו לנקוט בהם גם אם היו אסורים לולא הסיכון הביטחוני.

היסוד לקביעה זו הוא סוגיית הגנב "הבא במחתרת", בה נפסק ש"רשות יש לכל להרגו, בין בחול, בין בשבת" (רמב"ם, הלכות גניבה ט, ז), וזאת למרות יכולתו של הקרבן המיועד להינצל מכל סכנה על ידי "נסיגתו", כלומר במסירת ממונו לגנב.

בשו"ת מנחת שלמה (סי' ז סעי' ב ד"ה ותו), הסביר הגרש"ז אוירבך ש"לא מצאנו בשום מקום שחייב אדם ליתן כסף לרודפים כדי להציל חייהם של הרודפים אפילו אם מונע בכך את בעל הבית מחילול שבת הנעשה בהיתר מחמת פיקוח נפש... מותר להכניס עצמו למצב של נרדף ולחלל אח"כ בהיתר את השבת כדי למנוע גזילות ורציחות בשבתות וימים טובים" (אמנם בספרו משיב מלחמה ח"ב סי' נז נזהר הגר"ש גורן מלהסתמך על הסבר דומה "כי לא מצינו חילוק זה בדברי רבותינו הראשונים", אך הרב בלס כתב שהבחנה כעין זו ב"מנחת שלמה" מתחייבת מדינו של "הבא במחתרת"), ואין שום הבדל אם התוקף תובע ויתור על רכוש או ויתור על זכות אחרת, כמו שאין אדם חייב לוותר על כספו לטובת הרודף, אף שאי ויתור מכניס אותו לסכנת נפשות בה הוא חייב להתגונן תוך כדי חילול שבת, כך אין הוא חייב לוותר על דפוסי התנהגותו, כולל טיול מחוץ לגדרות היישוב כשהוא רוצה בו, אף שיציאה זו מחייבת נשיאת נשק מחוץ לעירוב בשבת (עיין עוד בדעתו של הרב בלס ביש"ע ימינו – גיליון 32. מנצת צוף ח"ב עמ' 629-627).

ומאי נפקא מינה בין ההיתר של "עד רדתה" לבין ההיתר שיש לחיות רגיל? ששיטת "עד רדתה" מתירה לחלל שבת לשם כך רק בארץ, ושיטת שיש לחיות כרגיל מתירה חילול שבת בין בארץ בין בחו"ל.

עכ"פ, כולי עלמא לא פליגי דעל אף חילול השבת של המאבטחים, מותר לתושבי בית יונתן שבכפר התימנים ללכת להתפלל במניין, ואם נצרך, אפילו לטייל.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו וד' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב י, יב).

הלכות סוכות לחייל

הלכות סוכות לחייל

[מקורות – רשם מ"צ]

סוכה

זמן בניית סוכה

שאלה: מתי יש לבנות סוכה?

הרב אבינר: זריזים מקדימים (רמ"א או"ח תרכה א. כה"ח סק"ה). ויש נוהגים במוצאי יום הכיפורים להתחיל אך לא חייבים (רמ"א או"ח תרכד ה. ילקוט יוסף מועדים קיח).

שאלה: מי שלא הספיק או מגיע למקום חדש בחול המועד, מותר לבנות אז סוכה?

הרב אבינר: כן (שו"ע או"ח תרלז א). אך למעט במלאכות דאורייתא כמה שאפשר (כה"ח סק"ד).

שאלה: מותר לפרק סוכה בחוה"מ ולהחזירה לאפסנאות?

הרב אבינר: לא, בגלל איסור מלאכה ובזיון המצוה, אלא אם כן היחידה עוברת למקום אחר (באהלה של תורה ב פט. הלכות צבא עג ו-ז).

שאלה: האם סכך שעף ביום טוב מותר להחזירו?

הרב אבינר: אסור מדין בונה (מ"ב תרלז סק"א. כה"ח סק"ה. המ"ב התיר על ידי גוי, אך כה"ח אסר).

גודל סוכה

שאלה: מה הגודל המזערי של סוכה?

הרב אבינר: 7X7 טפחים = 56 ס"מ (שו"ע או"ח תרלד א). גובה 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע תרלג ח. ילקוט יוסף מועדים קכ).

מקום סוכה

שאלה: באיזה מקום יש לבנות סוכה?

הרב אבינר: תחת השמים ולא תחת מרפסת או עץ (שו"ע תרכו א. מ"ב סק"א). ולא במקום בו יש ריח רע או זבובים ויתושים שמפריעים לחיות (שו"ע ורמ"א או"ח תרמ ד).

שאלה: האם מותר לבנות סוכה על גבי רכב?

הרב אבינר: כן. אם יש שיעור והיא יציבה (שו"ע או"ח תרכח ב), והיא כשרה גם בשעה נסיעה (שעה"צ שם ס"ק יא. ילקוט יוסף מועדים קכא). מותר לעלות בשבת ויום טוב אם אין זה גורם לפעולות חשמלות (עיין שו"ע או"ח שח ג שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו).

דפנות הסוכה

שאלה: כמה דפנות צריך?

הרב אבינר: שתי דפנות שלמות, ובשלישית יש כמה דינים להקל (שו"ע או"ח תרל ב-ג. מ"ב ס"ק יח).

שאלה: מאיזה חומר אפשר לעשות דפנות?

הרב אבינר: מכל חומר, עץ, קיר של בית, קירות של תעלת קשר, או רכב (שו"ע או"ח תרל א).

שאלה: מה הגובה המזערי של דופן?

הרב אבינר: 10 טפחים = 80 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

שאלה: האם מותר שיהיו בדפנות רווחים פתוחים?

הרב אבינר: כן. פחות מ"לבוד" = 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרל ט).

שאלה: האם אפשר לעשות דפנות מבד?

הרב אבינר: כן. יש מחמירים למתוח חבלים במרחק פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ בגלל שהדפנות תמיד מתנדנדות. אבל מן הדין די שתהיינה קשורות היטב בלי אפשרות של ניתוק (שו"ת אגרות משה ה מ אות ב. חזו"א או"ח עז סק"ו. שו"ת משנה הלכות ה עז. שו"ת שאילת שלמה ד קכו).

סכך הסוכה

שאלה: ממה עושים סכך?

הרב אבינר: מן הצומח בתנאי שהוא תלוש ולא כלי או דבר שהיה חלק הכלי כגון כסא או סולם (שו"ע או"ח תרכט א).

שאלה: האם אפשר לעשות סכך מקרשים?

הרב אבינר: כן. אפילו שמשו לבניין, כי בית אינו כלי. אבל בתנאי שהם רחבים פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

שאלה: מותר להשתמש בסכך שריחו רע?

הרב אבינר: לא (שו"ע או"ח תרכט יד).

שאלה: מותר סכך שנושר כל הזמן ומפריע?

הרב אבינר: לא. אבל אפשר למתוח יריעת ניילון סמוכה לו (שו"ע או"ח תרכט יט).

שאלה: מותר סכך לנצח?

הרב אבינר: כן. עדיף שיהיה מחובר בחוטי פשתן, אבל כשר גם אם אלו חוטי ניילון וכדומה (הליכות שלמה ח ה. שו"ת שבט הלוי ו עד. שו"ת אז נדברו ב סו. ויש החמירו: הגר"מ אליהו והגרי"ש אלישיב).

שאלה: כמה סכך צריך?

הרב אבינר: צילתה מרובה מחמתה, שהרוב יהיה סכך (שו"ע או"ח תרלא א).

שאלה: מה דין סוכה שיש בה חור גדול 3 טפחים = 24 ס"מ?

הרב אבינר: אם הוא לא פוסל את הסכך, העיקר לא לשבת תחתיו (שו"ע ורמ"א או"ח תרלב ב. חזו"א או"ח קמד ה. שו"ת יביע אומר ד או"ח מט).

שאלה: מה אם יש מקום בו הסכך מאוד דליל?

הרב אבינר: כנ"ל (רמ"א או"ח תרלא ב. מ"ב סק"ד).

שאלה: מה עושים קודם, הדפנות או הסכך?

הרב אבינר: הדפנות קודם. אם הניחו את הסכך לפני שבנו דפנות, להרימו את הסכך ולהניחו שוב (רמ"א או"ח תרלה א. מ"ב סק"י. ילקוט יוסף מועדים קלב).

שאלה: מותר להניח סכך תחת רשת?

הרב אבינר: בתנאי שרוב הרשת פתוח, חמתה מרובה מצילתה. לכן תחת רשת הסוואה אסור, כי צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרכו א. מ"ב סק"א).

שאלה: מותר להניח סכך על גבי פרגולה?

הרב אבינר: בתנאי א. שרוחב הקורות פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח. מ"ב תרכו ס"ק יז. כה"ח לא). ב. שהרווח ביניהן גדול מרוחב הקורות, חמתה מרובה מצילתה (שו"ע או"ח תרכו א. תרלא ט. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

שאלה: האם מותר להשתמש בפרגולה כסכך?

הרב אבינר: כן בכמה תנאים:

א. הקורות הונחו אחרי הדפנות (רמ"א או"ח תרלה א. ילקוט יוסף מועדים קלב).

ב. רוחבן פחות מ-3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרכט יח).

ג. הרווח בין הקורות קטן מרוחב הקורות. צילתה מרובה מחמתה (שו"ע או"ח תרלא א).

ד. לפתוח את הברגים שמחזיקים את הקורות כדי שיהיה לסכך דין עראי (עיין שעה"צ תרלג ו. ילקוט יוסף מועדים קכו. שו"ת באהלה של תורה או"ח פה).

ה. אם הפרגולה לא נעשתה מראש לשם סכך אלא לשם צל, זו "סוכה ישנה", לכן להרים את הקורות ולהניחן (שו"ע או"ח תרלו א).

שאלה: האם מותר להניח את הסכך על מסגרת ברזל?

הרב אבינר: לא לכתחילה מדין מעמיד שצריך בעצמו להיות כשר לסכך, אלא להניח עליה נסרים דקים (שו"ע ורמ"א או"ח תרכט ז. מ"ב ס"ק כב. מ"ב תרל ס"ק נט. ילקוט יוסף מועדים קל).

שאלה: האם מותר לייצב את הסכך בחוטי ניילון, אזיקונים או מסמרים?

הרב אבינר: לא לכתחילה מדין מעמיד (מ"ב תרכט ס"ק כו. כה"ח ס"ק נו).

שאלה: האם מותר להניח על הסכך כלי מתכת או עץ?

הרב אבינר: לא, כנ"ל. אלא קורות עץ (ילקוט יוסף מועדים קל. שו"ת באהלה של תורה בפח).

שאלה: ואם הסכך עלול לעוף ואין לו דבר אחר כדי לייצב אותו?

הרב אבינר: מותר בשעת הדחק (שו"ת בצל החכמה ה מד). מה שמותר דיעבד, מותר לכתחילה בשעת הדחק.

שינה בסוכה

שאלה: האם חייבים לישון בסוכה?

הרב אבינר: כן גם שינת עראי (שו"ע או"ח תרלט ב).

שאלה: האם מותר לישון באוטובוס?

הרב אבינר: כן. כי אדם גם נרדם כן מחוץ לביתו הקבוע. תשבו כעין תדורו (עיין הליכות שלמה סוכות ט יז).

שאלה: ומה אם אדם נרדם בבית הכנסת וכדומה?

הרב אבינר: אין חובה להעירו. כנ"ל (שם).

שאלה: האם מותר לישון תחת השולחן?

הרב אבינר: אם הוא בגובה פחות מ-10 טפחים = 80 ס"מ (מ"ב תרכז סק"ג. כה"ח סק"ה).

שאלה: מה הדין אם קשה לישון בסוכה, בגלל רעש, חום, זבובים, רוח חזקה, גשם?

הרב אבינר: פטור. תשבו כעין תדורו. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום ראוי (שו"ע או"ח ורמ"א תרמ ד. ביה"ל מפני הרוח).

שאלה: האם חייל חייב ללכת למרחק כדי לישון בסוכה.

הרב אבינר: אותו מרחק שהיה הולך כדי לישון בביתו. תשבו כעין תדורו. אבל אם זה טורח עבורו, או יפגע בכושרו הצבאי, פטור כי העוסק במצוה פטור מן המצוה (שו"ע או"ח תרמ ז. מ"ב ס"ק לו, לח. כה"ח ס"ק סד).

שאלה: האם חייל בפעילות צבאית חייב בסוכה?

הרב אבינר: פטור, כי העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן יש לו סוכה בלי טרחה (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק מו).

שאלה: האם מותר לחייל להישאר בחג במקום בו יש סוכה אם אחר כך יצטרך לנסוע בחג לתפקיד צבאי?

הרב אבינר: כן. כי מותר לאדם להיכנס למצב שיצטרך אחר כך לחלל שבת משום פיקוח נפש (שש"כ לב הערה קד. מ הערה סד. שו"ת משיב מלחמה א, נח).

שאלה: מותר לנסוע בחג עם רכב לסוכה או ללכת ברגל מחוץ לתחום?

הרב אבינר: לא (מ"ב תרלט סק"א. כה"ח סק"א).

אכילה בסוכה

שאלה: האם חייל בפעילות צבאית חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: פטור. העוסק במצוה, פטור מן המצוה, אלא אם כן יכול לקיים בנקל בלי שזה יפגע בתפקיד (שו"ע או"ח תרמ ז, ט. מ"ב לח, מו. כה"ח ס"ק סד).

שאלה: האם בבסיס עצמו חייל חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: כן. אם אין זה פוגע במילוי תפקידו (שו"ע או"ח תרלט ב. ילקוט יוסף מועדים 142-143).

שאלה: האם חייל שנוסע לחופשה מן הצבא או חוזר חייב לאכול בסוכה?

הרב אבינר: פטור. הולכי דרכים (שו"ע או"ח תרמ ח. מ"ב ס"ק לט, מ. כה"ח ס"ק סו-סז).

שאלה: על איזה מזון חייבים בסוכה?

הרב אבינר: לחם. עוגה. תבשיל מחמשת מיני דגן (מ"ב תרלט ס"ק טו. כה"ח ס"ק מא). על כל השאר, המחמיר תבוא עליו ברכה (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו. שו"ת יחוה דעת א סה).

שאלה: ובלילה הראשון?

הרב אבינר: חייב לאכול כזית לחם = 29 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ג. מ"ב ס"ק כג. ילקוט מועדים קלט).

שאלה: על איזו כמות מזון מברכים לישב בסוכה?

הרב אבינר: לחם כביצה = 58 סמ"ק. על עוגה 4 ביצים = 232 סמ"ק (שו"ע או"ח תרלט ב. מ"ב ס"ק טו-טז. ביה"ל ד"ה אם. שעה"צ ס"ק לה. שו"ת יחוה דעת א סה). ויש מברכים על כביצה עוגה = 58 סמ"ק (מ"ב תרלט ס"ק טז. כה"ח ס"ק לג).

שאלה: אם בסוכה יש חום או קור, רעש או גשם, זבובים או יתושים, האם חייב לאכול שם?

הרב אבינר: פטור. מצטער פטור. אבל מראש יש לבנותה במקום נוח (שו"ע או"ח תרמ ד).

שאלה: אם חייל אוכל בשטח בלי סוכה מה נוסח קידוש?

הרב אבינר: רגיל מלבד לשבת בסוכה (עיין שו"ע או"ח תרמא).

פטורים מסוכה

שאלה: האם חולה חייב בסוכה?

הרב אבינר: פטור אם לא מרגיש טוב (שו"ע או"ח תרמ ג).

שאלה: האם חיילת חייבת בסוכה?

הרב אבינר: פטורה (שו"ע או"ח תרמ א). ואם רוצה, יכולה. ספרדיות לא מברכות (ילקוט יוסף קלה). אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרמ סק"א).

שאלה: האם היחידה עושה טיול בחול המועד או החייל באופן פרטי, האם חייב בסוכה?

הרב אבינר: לא. הולכי דרכים. אלא אם כן בנקל משיג סוכה. או יאכל דברים שלא מצריכים סוכה (שו"ת שאילת שלמה א רלח. שו"ת באהלה של תורה ב צג).

שאלה: חייל שחוזר מפעילות בחול המועד ואז יושב לראשונה בסוכה האם יברך שהחיינו?

הרב אבינר: כן (מ"ב תרלט ס"ק לו).

דברי חול בסוכה

שאלה: האם מותר לעסוק בדברי חול בסוכה כגון שיחת חולין או הרצאת חולין?

הרב אבינר: כן, עושים הכל בסוכה. הסוכה היא ביתו. מלבד דברים של בזיון (שעה"צ תרלט סק"ד).

ארבעה מינים

חובת לולב וד' מינים

שאלה: האם חייל בתפקיד מבצעי חייב בלולב?

הרב אבינר: העוסק במצוה פטור מן המצוה, אלא אם כן, אין זה מפריע למילוי תפקידו (סוכה כה א).

שאלה: האם יוצאים ידי חובה בלולב של חברו?

הרב אבינר: ביום הראשון, חברו יתן לו במתנה והוא יחזיר במתנה. בשאר הימים, אפשר בלולב שאול (שו"ע או"ח תרנח ג-ה).

שאלה: מה דין לולב ציבורי שסיפקה הרבנות הצבאית?

הרב אבינר: יוצאים ידי חובה גם ביום הראשון, כי מראש הותנה שהוא שייך לכל מי שנוטל אותו. אבל אם אפשר, עדיף שיקנה לעצמו (שו"ע או"ח תרנח ט. מ"ב ס"ק לט, מב. ילקוט יוסף מועדים קעג, קעט).

שאלה: האם חיילת חייבת בלולב?

הרב אבינר: לא. אבל אם רוצה, יכולה ליטול. אשכנזיות ועולות מצפון אפריקה מברכות (מ"ב תרנד סק"א). ספרדיות לא (שו"ת יביע אומר א או"ח מב).

זמן לולב

שאלה: מתי זמן לולב?

הרב אבינר: ביום ולא בלילה (שו"ע או"ח תרנב א).

שאלה: ואם איחר?

הרב אבינר: 13.5 דקות אחרי השקיעה, יטול בלי ברכה, ויש מתירים לברך (שו"ת יביע אומר ו יו"ד כג. ילקוט יוסף מועדים מז, קסט).

שאלה: מותר לאכול לפני נטילת לולב?

הרב אבינר: טעימה בעלמא מותרת. ואם נצרך לאכול לפעילות הצבאית, יאכל רגיל (שו"ע או"ח תרנב ב. מ"ב סק"ז. ילקוט יוסף מועדים קסה).

תחבושת

שאלה: מה יעשה חייל שיש לו תחבושת על כף היד?

הרב אבינר: זו חציצה. לכן אם חלק היד גלויה, יאחוז בחלק הגלוי. אם הכל מכוסה יסיר התחבושת. אם אי אפשר, יטול ככה ויברך (נשמת אברהם או"ח תרנא ה).

שיעור

שאלה: מה הגודל המזערי של ד' מינים?

הרב אבינר: ערבה, הדס, 3 טפחים = 24 ס"מ (שו"ע או"ח תרנ א. מ"ב סק"א. כה"ח סק"א). אתרוג כביצה = 54 סמ"ק (שו"ע או"ח תרמח כב).

חיבוט ערבה

שאלה: האם בהושענא רבה אפשר להשתמש בערבות שחברו כבר חבט בהן?

הרב אבינר: כן אם אין לו אחרת (שו"ת שבט הלוי ב נח. שו"ת יחוה דעת ג מח).

שאלה: האם מותר להשתמש לחיבוט ערבה בערבה שבד' מינים?

הרב אבינר: אם אין לו אחרת (ילקוט יוסף מועדים קפג. ובמ"ב תרסד ס"ק כא משמע שמותר אף לכתחילה).