שו"ת עיר האבות
קובץ שו"תים בעניין העיר חברון ת"ו
[שאלות והערות: מהרב מרדכי ציון]
במסכת תמיד (ל, א) ובמסכת יומא (כח, ב) כתוב: "מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון" וכו', כדי לעורר את זכותם של ישני חברון, ועל זה אמר הג"ר קניבסקי: "הרי לנו שעצם איזכור שמה של חברון ושל הצדיקים הקבורים בה, מביא תועלת" (טובך יביעו ח"ב עמ' יז-יט).
א. שלושה מקומות שקנו אבותינו
שאלה: ידוע דברי המדרש (בראשית רבה עט, ז): "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם – מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף". א"כ מדוע יש דווקא על שלושת המקומות הללו טענה של הגויים?
תשובה: למען דעת שהם שקרנים כמו בזמן של הבארות שחפר יצחק שטענו שהם שלהם וכדי ללמדנו שלא נירא ולא נפחד מהם. עיין עוד בשו"ת מרן הרב קוק בענין הקק"ל במאמרי הראיה שהם נקנו על ידינו לפנים משורת הדין (מאמרי הראיה 252).
[שאלתי זאת גם את הגר"א נבנצל, ואמר לי: "מערערים אבל בלי הצדקה".
ראיתי שכתב ר' אליהו זלמנוביץ בדף השבועי "ארץ ישראל שלנו" (גליון 109): על שלשת האתרים היהודיים המרכזיים מספר המדרש בבראשית רבה: "אמר ר′ יודן: שלושה מקומות אין אומות העולם יכולות להונות את ישראל ולומר להם גזולים הם בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה וקבורתו של יוסף ובית-המקדש". שלשת המקומות אלו – אותם רכשו בכסף מלא, אברהם אבינו, יעקב אבינו ודוד המלך - יש לעם ישראל "טאבו" שאין אומה בעולם היכולה לערער על אמינותה.
ונשאלת השאלה, וכי "אין אומות העולם יכולים לומר"? הרי שלושת המקומות הללו הם מוקדי העימות בינינו לבין הפלשתינים מאז הסכמי אוסלו! אלא, שזה גופא ההונאה בהתגלמותה: בדיוק במקומות שבהן "אין אומות העולם יכולים להונות...".
מדהים להיווכח שרוב השמות העבריים של המקומות בארץ ישראל, נשמרו פחות או יותר גם בשפה הערבית. רק בשלושה מקומות אלו, שינו הערבים את שמם לחלוטין, כדי למחוק כל זכר יהודי, ירושלים נקראת בערבית אל-קודס, שכם נקראת נבלוס, וחברון - אל-חליל.
בדברי נבואה אומרים לנו חז"ל שביום מן הימים יבואו אומות העולם ויטענו על שלשת מקומות אלו שגזולים הם בידינו, ובדיוק על כך אומר רבי יודן "אין אומות העולם יכולים לומר גזולים הם בידכם", ועם ישראל צריך להשיב בצורה ברורה לכל המקטרגים "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.]
ב. קריעה על חברון
שאלה: האם צריך לקרוע את החולצה על ראיית חלקים של חברון תחת שלטון ערבי ח"ו?
תשובה: לא. על פי שיטת הב"י.
[פעם הרב דן באותה שאלה לגבי בית לחם, וכן אותו הדין בחברון, וכך אמר: נפסק בשולחן ערוך (שו"ע או"ח תקסא): "הרואה ערי יהודה בחורבנן – קורע". הפוסקים הסבירו שהכוונה למקום שנמצא תחת שלטון גויים (ב"י ד"ה "הרואה”, ב"ח ד"ה "הרואה”, מג"א ס"ק א, ט"ז ס"ק א, מ"ב ס"ק א) אפילו אם גרים שם יהודים, כל עוד המקום נמצא תחת שלטון גויים זה נקרא חורבן, וכן קריעה זו תוקנה רק על ערי יהודה הקרובים לירושלים (סי' א).
אמנם בית לחם אינה תחת שלטון גויים, היא תחת "אוטונומיה". "אוטונומיה" היא התמעטות השלטון שלנו בארץ, שזה באמת חילול השם גדול וטומאה גדולה, אך עם כל זאת בית לחם אינה תחת שלטון גויים אלא תחת ממשלתנו. לכן לא חייבים לקרוע, אך בהחלט מותר לקרוע, ולברך "ברוך דין האמת" על הדבר הנורא הזה של "אוטונומיה" והתמעטות שלטוננו.
אך אני איני אקרע את חולצתי. לו הייתי קורע, הייתי קורע את הגופיה שתחת החולצה. שהערבים יקרעו את חולצותיהם על הקמת מדינת ישראל, שעיניהם רואות את חזרת שלטוננו על ארצנו. על הצבא שלנו, שעומד נגד כל צבאות ערב כולן יחד. על ארצותיהם שהן מדבר שממה וחורבן ואצלנו כגן ד'. על עוצמתה הכלכלית של מדינתנו. על החזרת התורה לאכסניה שלה והתמלאות ארצנו בישיבות ואולפנות. כל חולצות הערבים לא יספיקו להיקרע על כל מה שיש לנו, בשוב ד' שיבת ציון, עכ"ל לשון קודשו של הרב.
ויש דיון הלכתי אם יש לקרוע בכלל על ראיית חברון תחת שלטון עכו"ם ח"ו. כתוב בשערי תשובה (שם) "וז"ל, כתב ברכי יוסף בשם מז"ה בעל חסד לאברהם, נהגו העולם שלא לקרוע על חברון תוב"ב, שמעתי בשם גדולים לפי שחברון ערי מקלט שנתנו (ראה יהושע כ, ז) ולאו מערי יהודה מקריא, וכתב בגליון בר ברתה הרב הגדול בדורו מוהר"ר אברהם יצחקי ז"ל שדברים חלושים הם עכ"ל, ואף אנא אמינא דאין לסמוך ע"ז" ע"כ. וראה בספר עקבי הצאן (עמ' קה-קו) שהג"ר צבי שכטר פסק שיש חובת קריעה על חברון כשם יש חובת קריעה על שאר ערי יהודה, אבל בספר משנת יעבץ (ס' מח) הרב יעקב בצלאל זולטי מצדיק את מנהג העולם שלא לקרוע על חברון וראה שם באריכות.]
ג. תפילות עולות מחברון
שאלה: היינו בשבת חיי שרה בחברון ושמעתי שהג"ר שמעון מנשה, שהיה רבם של עדת החסידים בחברון בשליחות האדמו"ר האמצעי, קיבל מכתב מהאדמו"ר שכתוב בו: שכל התפלות עולות למעלה דרך חברון, והרי נפסק בשו"ע (או"ח צד א-ב) שאנו מתפללים בכיוון מקום המקדש, לכן לכאורה התפילות עולות מירושלים?
תשובה: הן עולות לירושלים דרך חברון.
[אח"כ מצאתי בספר שערי ארץ ישראל (עמ' רלח), שכן הקשה ותירץ הרבי מליובאוויטש: "יש לומר – בדוחק עכ"פ – שהתפלות באות תחלה לחברון, ומשם – לירושלים (ואי אפשר לומר להיפך, שבאות לירושלים ומשם לחברון, שהרי קדושת ירושלים היא למעלה מכל שאר חלקי ארץ ישראל, כולל – חברון, צפת, טבריה, ולכן לא מסתבר שהתפלות יצאו מירושלים לחברון), ומירושלים ובית המקדש עולות התפלות למעלה.]
ד. למה מערת המכפלה היא בחברון ולא בירושלים?
שאלה: לדעת אלו שסוברים שיש עדיפות להקבר בירושלים ששם תהיה תחית המתים (שו"ת ציץ אליעזר יא, עה. שו"ת יחוה דעת ד, נז. דלא כשו"ת דברי יואל ח"א יו"ד ס' קג ושו"ת חלקת יעקב יו"ד ס' רד), יש להקשות על אברהם אבינו מדוע חשק לרכוש את מערת המכפלה שבחברון ולקבור שם את שרה אמנו ולא בירושלים?
תשובה: יש שתי סיבות:
1. בזמנם עוד לא ידעו איפה זה ירושלים. בתורה לא כתוב, אלא כתוב "במקום אשר יבחר", ו"במקום אשר יבחר" יהיה בזמן יותר מאוחר, כלומר בזמן דוד המלך (זבחים נד, ב). אם כן מדוע המקום לא נבחר קודם לכן? מכיוון שאם כך היה, כולם היו מחכים לירושלים ומזניחים את שאר חלקי ארץ ישראל ולא כובשים אותם ומחזקים אותם.
צריך לדעת שכל ארץ ישראל חשובה, כאשר באה משלחת של אישי ציבור אל רבנו הרב צבי יהודה בדרישה לפעול בכל תוקף לנוכח האיום שממשלת ישראל עומדת לחתום הסכם עם מדינת ירדן, הכולל מסירת הר הבית לידיה, הגיב רבנו: "ומה על כל ארץ ישראל"? הם חזרו כמה פעמים על דבריהם, והוא בשלו. הם חשבו שהוא לא ידע על מה הם דיברו, אבל הוא הבין טוב. אי אפשר מבחינה פוליטית לומר שירושלים היא בהסכמת הכלל ורמת הגולן היא לא בהסכמת הכלל, לא הסכמת הכלל קובעת. התורה קובעת.
כך גם אפשר ללמוד ממה שכתוב במשנה במסכת כלים (פ"א) שירושלים מקודשת מכל הארצות שבארץ ישראל, אפשר לפרש את ה"מ" כ-"מ" היתרון או כ-"מ" המקור, כלומר ירושלים מקודשת מתוך כל ארץ ישראל. לא הגענו ישר לירושלים, אלא משום שכבשנו ובנינו את כל מלוא רוחב הארץ, מתוך כך הגענו לירושלים.
2. אמנם כתוב במסכת כתובות (קי, ב) ש"הכל מעלין לארץ ישראל... הכל מעלין לירושלים", לא רק במוות אלא גם בחיים, א"כ מדוע אין כולם גרים בירושלים? הרי ידוע שאליהו הנביא היה גר בשומרון וליונה הנביא היה קשר עם יפו! אם כן מדוע היו נביאים שלא גרו בירושלים? וכתב מרן הרב קוק באגרות הראי"ה (אגרות הראיה ח"א עמ' לה, אגרת לט) שאדם גר בארץ ישראל במקום המתאים לשורש נשמתו. נביאים גרו – לפי רוח קודשם – במקום שהוא לא ירושלים, בלי להוריד מקדושתה של ירושלים, וכן מדוע שואלים על המוות, יש לשאול על החיים: למה אברהם אבינו היה בבאר שבע ובחברון וכו' ולא בירושלים? ואפילו אחרי שהגענו, מדוע לא גרו רק בירושלים?
מכיון שאי אפשר לנתק את ירושלים – לא פוליטית ולא רוחנית – משאר ארץ ישראל. אלא היא כמו לב ואיברים. הלב יונק מהאיברים ומחיה את האיברים. לכן, גם בחיים גם במוות חייבים להיות בכל מלוא רוחב הארץ.
[וראיתי בשו"ת עשה לך רב (ח"ד ס' ז') שחשק אברהם אבינו את מערת המכפלה שזה מקום קבורות היסטורי שבו נקברו לפני כן אדם וחוה (עירובין נ"ג, א'). מבואר בדברי הזוהר (בראשית נ"ז, ב') שאדם הראשון ראה אור בתכלית הדקות נכנס לשם מגן-עדן והתאוה ליקבר שם סמוך לפתחו של גן-עדן, ועוד (פרשת חיי שרה דף קכ"ז, ב') שאברהם אבינו הכיר אותה מערה וראה אדם וחוה טמונים שם, וראה אור זוהר במערה ונתאוה ליקבר שם. מכל זה כתב הרב "עשה לך רב" שהוי אומר שמערת המכפלה לא נתקדשה מפני שנקברו בה האבות, אלא להיפך, האבות רצו להיקבר שם מפני קדושת המקום. וסניף לזה מופיע בפירוש העמק דבר, שעל הפסוק (בראשית כד, יט) "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען" מסביר הנצי"ב: כל זה מיותר שהרי כבר ידענו בראש הפרשה אלא בא ללמד דכמן שאותה מערה הנקראת מערת המכפלה היא מיוחדת בסגולה למקום קבר והנקבר בה הוא במעלה גבוה ביותר וכמו שכתוב להלן מ"ח, ז' ומ"ט, ל'. כך חברון בכלל יש בה ג"כ איזו מעלה וסגולה לקבורה ואם שאינו שווה למעלת המערה עצמה, ואת זה פירש המקרא "בארץ כנען" ללמד שכלל הארץ יש לה ג"כ סגולת קבורה, ואם שאין לה ערך המערה.
ושאלתי את הגר"א נבנצל, והשיב לי: "היתה הזכות לאבות להיקבר עם אדם וחוה, ואין לנו את הזכות הזאת, לכן עדיף לנו בירושלים".]
ה. תפילה באולם יצחק במערת המכפלה
שאלה: אולם יצחק במערת המכפלה פתוח רק עשרה ימים בשנה ליהודים, האם מותר להתפלל שם למרות שהיא משמשת כמסגד לישמעאלים במשך כל שאר השנה?
תשובה: כן. מערת המכפלה היא מקום קדוש לד' עוד לפני שהם באו, זה נקרא שהם באו ברשותנו ולא אנו ברשותם. משנה ע"ז.
[מובא שם במשנה עבודה זרה (מד, ב): שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר לו, כתוב בתורתכם (דברים יג, יח) "לא ידבק בידך מאומה מן החרם", מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? ענה לו רבן גמליאל: אני לא באתי בגבולה של עבודה זרה, אלא היא באה בגבולי, כלומר המרחץ היה במקום הזה עוד בטרם באה לכאן אפרודיטי, ואין העבודה זרה יכולה לאסור את המרחץ שקדם לה. לפי זה אין מניעה להתפלל באולם יצחק, ובמערת המכפלה בכלל, כיוון שהמסגד בא לגבול המערה שקדם לה.
כן נהג גם הג"ר שלמה זלמן אוירבך למעשה (ס' ועלהו לא יבול ח"א עמ' פא-פה) כשביקר במערת המכפלה נכנס לכל האולמות שבתוך המערה- לאולם אברהם, לאולם יצחק ולאולם יעקב - ובכל אחד מהאולמות אמר פרקי תהלים במשך כחמש דקות, וכשהראו לרב גם את אולם אדם וחוה כדי שיאמר גם שם תהלים (נראה שהתכוונו לעץ דקל בחצר הפנימית), הגיב הרב ש"זה מדרש" שאדם וחוָה קבורים במערת המכפלה, ולכן לא עצר לומר שם תהלים.
שאלתי גם את הגר"א נבנצל ואמר שמותר להתפלל באולם יצחק, וכן כשהייתי בחברון בפרשת חיי שרה תשע"ב, התפללתי באולם יצחק וע"י היו הרב משה לוינגר והרב שמואל אליהו.
ספר קום התהלך בארץ (ס' יז) העוסק השאלה זו בהרחבה מציין את שו"ת ציץ אליעזר (י, א, פרק ט אות מד) האוסר להתפלל במערת המכפלה מכיון שנחשבת כבית תפלותיהם, ואת שו"ת יביע אומר (ז יו"ד יג) המתיר מכיון שהישמעאלים לא עובדי ע"ז וגם מכיון שהם באו ברשותנו.
הג"ר מרדכי אליהו עסק בשאלה זו בספרו "דברי מרדכי" (בראשית עמ' קצט):
שאלה: האם יש היתר להתפלל בקברי האבות במערת המכפלה?
תשובה: תפילה בבית הקברות אסורה מדין לועג לרש (יו"ד שמד, טז-יז), ואסור לומר על קבר דברי תורה אלא אם כן דברים אלו הם לכבוד הנפטר.
משום כך אין ללבוש טלית קטן וציציות בחוץ בבית הקברות מדין לועג לרש אלא ראוי שיכניסם.
רבים תמהו: היאך מותר להתפלל במערת המכפלה? שתי תשובות בדבר:
א. כתוב ב"פתח אליהו" (הקדמת תיקוני הזוהר, הקדמה יז, א) על האבות "דמיכין דחברון" "הקיצו ורננו שוכני עפר", "ואני ישנה וליבי ער" והם נקראים ישני חברון, ומכיון שהאבות לא נקראים מתים אלא ישנים מותר להתפלל שם.
ב. רבים סומכים על טעם נוסף שהגמרא בבא מציעא (פה, ב) אומרת שהאבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב מתפללים בכל ראש חודש ומכיון שהם מתפללים אין כאן "לועג לרש".
בנוסף, כיום שהקברים עצמם נמצאים במערה תחת מערה ולא במקום התפילה עצמה (לכן גם לכהנים מותר להיכנס ולהתפלל שם [ועיין מה שכתבתי בעניין בקום התהלך בארץ סי' יח - מ"צ]) – יאה ונאה לעם ישראל המנהג שנהגו לקבוע תפילה במערת המכפלה, ויש לשמוח במיוחד בכך ששם מתפללים מנין קבוע בהנץ החמה המרומז באברהם אבינו מש"האיר פני כל המזרח – עד שבחברון" (יומא כח, א).
ו. כהן במערת המכפלה
שאלה: כשאנשים שואלים את הרב: האם מותר לכהן להיכנס למערת המכפלה? מלבד הדיון ההלכתי, הרב עונה: שלא נכנסים כי מרן הרב קוק לא נכנס. האם היה אפשר לו להיכנס בזמנו?
תשובה: מרן הרב הכריע שלא.
[והעיד רבנו הרב צבי יהודה על אביו מרן הרב קוק בספר לשלשה באלול (ח"א אות עו), בדרך הנסיעה לפיקוח בענייני הדת והיהדות בגליל, בהיותו בעיר הקודש צפת לא הלך אל קברי הצדיקים משום קדושת כהונתו (וכן בס' אלה מסעי עמ' 121, 217).
כך גם לאחר מלחמת ששת הימים היה רבנו הרב צבי יהודה יוצא לסיור באזורים ששוחררו עם תלמידיו, וכשביקרו בקבר יוסף בשכם, התלמידים נכנסו פנימה, ורבנו הרב צבי יהודה נשאר בחוץ (ספר שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל שנערך ע"י הרב שלמה אבינר עמ' 142). גם הג"ר מרדכי אליהו סיפר (דף שבועי קול צופיך גליון 279), "אמרתי בזמנו לרה"ג צבי יהודה הכהן קוק ע"ה שכתוב בספר 'קונטרס היחיאלי' שמותר לכהנים להכנס לקבר רחל, הוא שאל אותי מה אומרים שם, ואמרתי לו שקוראים שם פסוקים של רחל אמנו. הוא נסע לשם, אבל לא נכנס אלא עמד בדלת. כשחזר שאלתי אותו מדוע לא נכנסת? וענה לי: אבא שלי לא נכנס, גם אני לא נכנס".
בג' אלול, יום השנה של מרן הרב קוק, רבנו הרב צבי יהודה היה מבקר בקבר אביו בהר הזיתים, ומכיון שהיה כהן היה עומד מלמעלה ומסתכל מרחוק לעבר המקום (בדרך התורה הגואלת עמ' קסט-קע).
בשו"ת שאילת שלמה (ג, שכט) נשאל הרה"ג שליט"א: האם מותר לכהנים להיכנס לקבר רחל ומערת המכפלה? והשיב: יש פוסקים שהתירו לכוהנים להיטמא לקברי צדיקים, כי צדיקים במותם נקראו חיים, אך ההלכה המקובלת היא שאסור. יש שהתירו את קברי האבות במערת-המכפלה, וכן קבר רחל אמנו, כי הם בנויים בצורה כזאת שאין טומאה, אך גם על זה ההלכה המקובלת היא שאסור. לכן למעשה, אין לכוהנים להיכנס לקברי צדיקים, אך אלו שנוהגים כן, אפשר ללמד עליהם זכות ובייחוד בקבר רחל ומערת-המכפלה.
ועיין עוד באריכות בס' קום התהלך בארץ ס' יח.]
ז. ראשו של עשו במערת המכפלה
שאלה: מדוע ראשו של עשו נקבר במערת המכפלה, הרי אין קוברים רשע אצל צדיק, קל וחומר אצל צדיקים וצדקניות?
תשובה: זה סימן שסופו לשוב, וכן מובא באגרות מרן הרב קוק.
[כתב ב'אגרות הראיה' ח"א אגרת קיב: "וגדולים דברי הגר"א ז"ל (ע' לקוטים שבסוף ס' 'סערת אליהו'): 'ואת עשו שנאתי את הטפל לעשו, אבל עקרו שהוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז, ועל כן 'ראיתי פניך כראות פני אלהים' אמר איש האמת יעקב איש תם, ודברו לא ישוב ריקם, אהבת אחים של עשו ויעקב, של יצחק וישמעאל, תעלה על כל אותן המהומות, שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויה גררה אותן, תתגבר עליהן ותהפכן לאור ולחסד עולם. דעה רחבה זאת, ממותקת במתקה ודבשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל ארחותינו באחרית הימים, למחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא בהפיכת מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא'". כך גם ענה הג"ר חיים קניבסקי לאותה שאלה: "בחז"ל (ירושלמי נדרים פ"ג ה"ח) אמרו שלעתיד לבוא כשישבו הצדיקים, עשו יבוא לישב עמהם עד שהקב"ה יוציאו, ואיך ישב שם? כנראה שיש בו משהו, והמשהו הזה אפשר סגי כדי שראשו ישאר במערת המכפלה" ('דרך שיחה' ח"א עמ' ק).
ויש שמביאים רמזים מהתורה לקבורת ראש עשו במערה: מובא בשם הגר"א (ס' הארץ הטובה עמ' 195 ופנינים משלחן הגר"א עמ' סב-סג), שבפרשת קניית המערה נזכר שבע פעמים לשון קבורת מת, בשש מהן לשון קבורה קודמת ללשון מת, לרמז על ששת צדיקים הקבורים בה שאף במיתתם קרויים חיים, ועל כן קבורתם קדמה למיתתם. ואילו בפעם השביעית לשון מת קודם ללשון קבורה, לרמז על עשו הרשע שקדמה מיתתו לקבורתו. בס' אגרא דכלא, פ' חיי שרה, אמר רמז נוסף לזה ש-"ויקם שדה עפרון" הוא ר"ת "עשו". וייתכן שיש גם רמז לראשו של עשו במבנה מערת המכפלה עצמו: בכניסה ליהודים בזמן הזה יש מצבת "יוסף". מצבה זו היא תוספת מוסלמית, ואיננה מצבת יוסף, לפי שקבר יוסף הצדיק נמצא כידוע בשכם, ויש מסבירים שייתכן שנשמר כאן הד לאגדה שראשו של עשו נקבר במערה. פעם כשהייתי במערת המכפלה שאלתי מדריך חברוני על כך והוא השיב שפשוט שראשו של עשו נקבר עם יעקב אבינו כמו שכתוב בגמרא שראשו נפל אכרעא דיעקב (סוטה יג, א ודומה בבראשית רבה פ' ויחי).]
ח. מדרגות של מערת המכפלה כמקום פרוץ
שאלה: לאלו שמתפללים במדרגה השביעית במערת המכפלה (כגון הגרי"י קניבסקי הסטייפלר גאון, שאפילו אחר הכיבוש נמנע להיכנס למערת המכפלה בטענה שעשו שם תפלה ושהווי כבית ע"ז שלהם, ואמרו שיש להתפלל במדרגה השביעית. ארחות רבנו ח"א עמ' שז-שח. דרך שיחה ח"א עמ' תכז) כיצד נוהגים כך, והלא מקום פרוץ הוא, ואסור להתפלל במקום פרוץ?
תשובה: גם הוא מקום מיוחד.
[כשנשאל הגרי"ש אלישיב, השיב: שזה נחשב כחלק ממערת המכפלה ויכולים להתפלל שם. ס' 'וישמע משה' עמ' מא.
פעם אחת סיפר הגר"מ אליהו על האלוף רחבעם זאבי הי"ד, שנרצח על יד מחבלים, שבהיותו ילד קטן ניסה להיכנס למערה והשומר הערבי דחף אותו ונתן לו סטירת לחי. אמר לו: טמא, אל תכנס לפה. הסטירה הזאת כאבה לגנדי שנים ארוכות. במלחמת ששת הימים הוא היה המפקד באזור, והדבר הראשון שהוא עשה שם, היה להרוס את המדרגות הללו. למחות את זכר העלבון של הגויים שהיו נהנים לבזות אותנו, לגרש אותנו מבית אבא ואמא שלנו (אביהם של ישראל דברים עמ' 107).]
עוד שאלתי: האם בכותל המערבי עדיף להתפלל במקום הסגור והמקורה מאשר ברחבת הכותל הפתוחה, כי אין להתפלל במקום פרוץ (שו"ע או"ח צ, ה)?
תשובה: המקום נחשב בית כנסת אע"פ שהוא פתוח.
[לאותה שאלה, השיב הג"ר חיים קניבסקי: "יתכן שחצר לא נקראת מקום פרוץ עיין מגילה כו ע"א" (ס' הזמן ובין הזמנים עמ' שב). במשנה מגילה (כה, ב) שנינו: "בני העיר שמכרו רחובה של עיר - לוקחין בדמיו בית הכנסת". ובגמרא מבואר הטעם שיש קדושה ברחובה של עיר ד"הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות", ע"כ. וכ"ה בתענית טו, א (שם הערה לב).]
ט. נט"י אחרי ביקור במערת המכפלה
שאלה: האם צריך ליטול ידיים לאחר ביקור במערת המכפלה?
תשובה: נהגו שלא. זהו בית כנסת ולא בית קברות, וכן נהגו שלא ליטול ידיים אחרי ביקור בקבר רחל.
[כך גם אמר לי הגר"א נבנצל, שלא נהגו משום שהוא מקום תפלה.]
י. ביקור במערת המכפלה בשבת, יו"ט, ראש חודש וחוה"מ
שאלה: האם מותר להיכנס למערת המכפלה בשבת או שזה בעייתי להיכנס לבתי קברות בשבת? הרי כתוב בקונטרס זכרון ישי (עמ' מ- שנימצא בסוף ספר מעבר יבוק) בשם שער הייחודים לרח"ו שאין תועלת להתפלל שם מכיון שהאבות לא נמצאים שם בשבת, יום טוב, ראש חודש וחול המועד. אולם הגמרא בבבא מציעא (פה, ב) אומרת שבכל ראש חודש, אליהו הנביא בא ומקים את האבות כדי שיתפללו, גמרא זו יש מנהג לבקר ולהתפלל במערת המכפלה כל ר"ח?
תשובה: כן. א. זה מיוחד ואינו דומה לשאר קברים. ב. מסורת שכן.
[ראיתי שנשאל הרב דב ליאור: האם מותר להיכנס למערת המכפלה בשבת למרות שלא נוהגים להיכנס לבתי קברות בשבת, ובמיוחד, איך זה שבשבת חיי שרה, נכנסים המון עם? וענה, זה לא נחשב כבית קברות, מפני שהקברים למטה בעומק, ואיננו יודעים את מיקומם המדויק, ועוד שקוראים לאבות ולאמהות שבחברון בשם "ישני חברון" ולא "מתי חברון".]
יא. ביקור בחברון בחוה"מ בשנת אבל
שאלה: האם מותר לאבל לבקר בחברון בחול המועד אם יש שם מופע מוסיקלי?
תשובה: מותר לבקר לא לשם המוסיקה, ואם שומע, זה הנאה הבאה לאדם בעל כרחו. פסחים כה. אך אסור לבקר לשם המוסיקה, גם בחוה"מ וגם באירוע אחר של מצווה.
יב. קבר ישי ורות
שאלה: למה רות נקברה עם ישי ולא עם בועז?
תשובה: אולי כדי להדגיש את הקשר הקדוש שלה עם יסוד שלשלת המלוכה והמשיחיות.
יג. אברהם אבינו בהשלמת מנין
שאלה: כתוב בספר עמק המלך שאברהם אבינו השלים מניין. ויש מספרים שפעם א' חסר עשירי למניין בתפילת יום הכיפורים בבית הכנסת שבחברון ובא אברהם אבינו להשלים מניין ובעקבות המעשה קראו לבית הכנסת אברהם אבינו ושכונת אברהם אבינו נקראת כך שהיא בנויה כחצר גדולה לבית הכנסת. ותמה איך אברהם אבינו שכבר נפטר יכול להשלים מניין?
תשובה: זהו חידוש גדול. עם זאת יש מתרצים עפ"י הגמרא בכתובות (קג, א) שרבינו הקדוש שהיה נראה בבגדי חמודות שנהג ללבוש בשבת ולא בתכריכין והיה פוטר את בני ביתו מקידוש, והסביר ספר חסידים (ס' תתשכט), כי הצדיקים נקראים חיים ולא כשאר מתים שהם חופשים מן המצוות, וכן בנידון דידן. עיין והחיד"א בס' שם הגדולים (מערכת גדולים, רבינו אליעזר בר נתן, אות קצט) ומקור חסד של הג"ר ראובן מרגליות על ספר חסידים (שם).
יד. אשל אברהם
שאלה: שמעתי שיודעים איזה עץ הוא אשל אברהם. האם זה נכון או שזו מסורת נוצרית?
תשובה: לא ידוע.
טו. חיי שרה בחברון
שאלה: יש עניין לנסוע לחברון בפרשת חיי שרה?
תשובה: חשבון אישי.
[והשיב לי הגר"א נבנצל: " כן, אבל כל זמן הוא מתאים".
וראיתי שנשאל הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע-חברון, שאלה דומה לזה בעניין אחר: מדי שנה בשבת חיי שרה המונים נוסעים לחברון, ומלבד חווית התרוממות רוחנית, מתחולל שם עירוב ופריצות בין הבנים לבנות, האם כדאי לא לצאת בערב שבת לרחובות אלא לשם שמיעת שיעור? והשיב שבאופן כללי יש בזה דבר חשוב, ומי שרוצה לשמור על הצניעות יכול לעשות זאת, ולכן תקפידי לא להיגרר אחרי חוסר צניעות.
מובא בס' אביהם של ישראל (ח"ה עמ' 127) שפעם נשאל הג"ר מרדכי אליהו:
"בחברון יש מדי שבת שיעור בקסבה. הקסבה היא חלק מהרובע היהודי העתיק, אך היום גרים בו רק ערבים והצבא לא מרשה ליהודים להיכנס לשם חוץ מהזמן שבו יש סיור שנעשה עם ליווי צבאי. בסיורים אמנם מסבירים על ההיסטוריה היהודית של המקום, אך עיקר מטרת הסיור היא הגברת הנוכחות היהודית ליד מערת המכפלה ושכונת אברהם אבינו. משך הסיור שעה. בקסבה יש עירוב. האם מותר להשתתף בסיור או שבשבת ראוי לעשות דברים כגון סעודות שבת, שינה או לימוד תורה"?
הגר"מ אליהו ישב ברכבו וקרא היטב את תוכן המכתב. כשגמר לקרוא, ענה במילים הבאות: "מצוה! כיבוש! כיבוש"!
נשאל עוד: "ומצד שמירת העיניים, אפילו הכי ללכת"? נענע בראשו: כן, כן.]
טז. כתיבת מערת המכפלה בגט
שאלה: נהגו בכתיבת גיטין לכתוב שם הנהר שע"י העיר שלא יאמר עיר אחרת (ע' שו"ע אה"ע ס' קכח), ומציינים דווקא בנהר שלא נעלם מעולם, מה שאין כן בבניינים. אבל ראיתי שבגט שנכתב בחברון כותבים "מתא חברון דאצל מערת המכפלה יתבא וממי מעינות מסתפקא" (קונטרס הארץ לעריה מהרב מנחם מנדל סנדרוביץ עמ' סג). מדוע נהגו כן דווקא בחברון ולא במקום קדוש אחר כגון בבית לחם לכתוב קבר רחל? או בשכם לכתוב קבר יוסף שהרי הוא גם מקום שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזול הוא בידכם?
תשובה: המסורת במערת המכפלה היא יותר ברורה מכל.
[והשיב לי הגר"א נבנצל: "המקומות האחרים לא היו ידועים כ"כ, גם הרמב"ן הסתפק איפה קבר רחל" (על בראשית לה, טז).
פעם שמעתי שהסביר הג"ר מרדכי אליהו שכן ההלכה בכתיבת גט שמערת המכפלה שייך לבני ישראל לדורי דורות.]
לכן יש זכות גדולה ללכת בעקבי כלב בן יפונה שהשתטח על קברי אבות שבחברון, (סוטה לד, ב ורש"י במדבר יג, כב) ובעקבי ירמיהו הנביא שהלך למערת המכפלה (פתיחתא איכה רבה כד וקינה לט' באב "אז בהלוך ירמיהו"). כן גם ברמב"ם (הקדמה לפירושו למסכת שבת): "ובאחד בשבת תשעה בחודש מרחשון יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכול. ושני הימים האלה, שהם ששי (היום שהתפלל קרוב להר הבית) ותשיעי למרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בהם ואכילה ושתיה".
