‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

המדינה מחייבת ללמוד תורה בחנוכה!


גם חוקי המדינה מחייבים ללמוד תורה בחנוכה!
[שיחה שהעביר הרב אבינר בישיבתו]


לפני כשנה משרד הדתות הודיע שעל כל לומדי הישיבות, תלמידים ואברכים, להישאר ללמוד בחנוכה בישיבה כרגיל. זמני החופש הם זמנים קבועים שהוסכמו מראש: בניסן, באב ובחודש תשרי, לא נאמר שיש חופש בחנוכה. לפיכך מי שלא לומד תורה בחנוכה עובר על חוקי המדינה.
היכן ראינו עוד בעולם מדינה שמחייבת ללמוד תורה?! לעומת זאת מדינות שאסרו על היהודים ללמוד תורה לא חסרות. אנטיוכוס הרשע אסר ללמוד תורה, אמרו היהודים: כיצד אנטיוכוס אוסר עלינו ללמוד תורה? אנחנו נלמד "דווקא". לכן למרות שעד אז בקושי למדו תורה, בזכות אנטיוכוס היהודים חזרו ללמוד תורה.
כך מסביר ר' צדוק הכהן מלובלין בספר פרי צדיק, על פרשת וישב חנוכה. שעד אז לא למדו הרבה תורה בעם ישראל, כמובן שהיו צדיקים שלמדו תורה, אך העם לא למד תורה. אבל לאחר שאנטיוכוס אסר, התחלנו ללמוד, ומצא חן בעינינו מה שראינו ומאז אנחנו ממשיכים ללמוד.
היום, מדינת ישראל - המכונה מדינת הכופרים – מחייבת ללמוד תורה, ומכיוון ש"במדינת הכופרים אין אנו מאמינים, ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים" אם יש חוק שמחייב ללמוד תורה בחנוכה, אז אסור ללמוד בחנוכה, כי זה חוקות הגויים, זה ממשלת הכופרים. היו גם ראשי ישיבות שכעסו על כך מכיוון שאם האברכים יישארו עד מאוחר הם יאחרו להדלקת נרות חנוכה, וכן טענו שלימוד תורה בחנוכה לא תואמת את רוח החג, שהרי רוח החג, כמובן, זה לאכול לביבות וסופגניות.
באמת מדינתנו אינה מדינת הכופרים וצריך ללמוד תורה בחנוכה, יש חודשיים וחצי חופש זה די והותר. השל"ה כבר התרעם על כך לפני שלוש מאות שנה שיש מנהג לעשות "בין הזמנים", וגם המהר"ל בנתיב התורה מתנגד למנהג הזה.
מוזכר בגמרא ברכות (לה, ב) שהיה חופש רק בחודש ניסן ותשרי לאברכים כדי שיוכלו לעבוד בשדה בזמן הנכון כדי לפרנס את משפחתם. הלכו לעבוד בניסן ותשרי שיש בהם ממילא הרבה חגים שמונעים לימוד רציף. אבל בימינו גם זה לא שייך, לכן אין סיבה הגיונית לבין הזמנים באורך של חודשיים וחצי. הרמב"ם אומר שמלמדי תינוקות צריכים ללמד כל השנה חוץ מערב יום כיפור, כדי שיאכלו, ערב פסח כדי שינקו וט' באב. אמנם ב-ט' באב אפשר ללמוד דברים שמתאימים ל-ט' באב (עיין ס' הזמן ובין הזמנים).
על כל פנים, אדרבא, בחנוכה צריך להתאמץ וללמוד, ואפילו יש עדיפות ללמוד בחנוכה כפי שאמר הרבי מלובביץ' (האחרון) שדווקא משום שהיוונים רצו לבטל אותנו מלימוד התורה יש דווקא אז מעלה מיוחדת ללמוד.

האם צריכים להיות יותר פשרניים ביחס להלכות?


ללא התייוונות וללא פשרנות
הרב אבינר- פורסם ב"באהבה ובאמונה"

"כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים" (שבת כא). איך הספיקו לטמא הכול? מסביר מרן הרב קוק, שכאשר צביון חדש ותשוקות חדשות על פי אופנה יוונית חודרות לפנימיות חיינו, הם פוסלים לא רק את אותן נקודות שנגעו בהן, אלא מחללות את כל הבניין. חלושי הדעת מתפתים לומר שהזרם הזר יפגע רק בחלק קטן ויתנחמו בנותר. אבל לא כך הוא. הטומאה לא תניח זווית אחת ללא שחיתות (עין איה שבת פרק ב יא).
זה מתחיל בדברים קטנים, בטענות שיש ללכת על פי רוח הזמן, ללכת עם החיים, עם היופי והקדמה, וזה נגמר בדברים היותר חמורים. נכון שלעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, אבל, הסביר המסילת ישרים, זה מדובר בבריות שמתנהגות באופן ראוי על פי תורה וטהרה (פרק ה).
הפשרה טובה כאשר מדובר בדיני ממונות בין אדם לחברו. שהרי האדם מוותר משלו ומתפשר בשלו. אבל לא יוכל להתפשר על התורה, על של ריבונו של עולם.
מספרים בדיחה שנפגשו יחד האפיפיור, האימאם הראשי לאסלאם והרב הראשי לעולם, כדי למצוא דרכים לשלום עולמי. אמר האפיפיור, אני מוכן לוותר על ישו הנוצרי. אמר האימאם אני מוותר על מוחמד. הרב לא היה מוכן לוותר על שום דבר. אך כיוון שנלחץ אל הקיר אמר: אני מוותר על אמירת יקום פורקן השני בשבת. אך על זה יצא זעמם של כל היהודים בעולם: כיצד העיז!
אכן הרפורמים התחילו בביטול תפילה זו בטענה שהיא מזכירה ראשי ישיבות שבבבל.
אין שום מקום לפשרנות. כמובן, אי אפשר לפתור את כל הבעיות בן רגע, ויש להתאזר בסבלנות. אך רבנו הרב צבי יהודה הדגיש: סבלנות אינה ויתור, סבלנות היא מחמת אונס בלי ברירה, אך תמיד יש לומר את האמת, ולא להיכנע לדעת הקהל. "פני הדור כפני הכלב" (משנה סוף סוטה). ויש שפירשו שהכלב הולך קדימה, כאילו הוא המנהיג, אבל באמת הוא תמיד מציץ אחורה כדי לוודא לאן פני אדונו מועדות.
ב"ה, הציבור הדתי-לאומי אינו מתייוון, והוא מלא עוז וגבורה דתית ולאומית. אבל הוא עדיין פשרן, כפי שכתב מרן הרב קוק לתנועת המזרחי: "דעות ממוצעות ופשרניות, שיש בהן מעין חולשה גופנית ורפיון נפשי, אינן עלולות (=עשויות) לנצח בתכונה רבת-פעלים כתכונות בתחייה הלאומית שלנו" (אגרות הראיה ב עמ' קסד). "רדיקלים (=מוחלטים) אנו מוכרחים להיות. בפשרות למחצה לשליש ולרביע מאומה לא נתקן" (שם קכג-קכד). "המזרחי בתוך ההסתדרות הציונית פנימה ישמיע קולו - קול עז, לא קול רפה ומתנודד" (שם ג ריז).
לא להתיישר על פי דעת הקהל! "לא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ד' יתברך" (שו"ע או"ח א א הגה)!
לא לפחד מאויבים!
תורת ד' תמימה. כל אשר דיבר אלהים נעשה ונשמע.
אל נתכופף לרוח הזמן. עדיף פח קטן טהור. בסוף ניצחנו את היוונים. וגם הרוונחינו חג. וככל שרצו להשכיח מאתנו את התורה, אדרבה מאז התפשט לימוד התורה בכל האומה, כדברי רבי צדוק הכהן מלובלין (ספר פרי צדיק, וישב, חנוכה).
תמים תהיה עם ד' אלקיך.

שאלות ותשובות לחייל על חנוכה


הלכות חנוכה לחייל
[מקורות – רשם מ"צ]

כיצד מדליקים
שאלה: איך מסדרים את הנרות בחנוכיה?
הרב אבינר: ביום הראשון הכי ימני.  ביום השני, הסמוך לו, וממנו מדליקים, וכן הלאה (שו"ע או"ח תרעו ה.  מ"ב ס"ק יא.  ביה"ל ד"ה כדי להפנות).
שאלה: מתי מדליקים את הנר?
הרב אבינר: אחרי הברכות ולא בזמן שמברכים.
שאלה: מתי אומרים הנרות הללו?
הרב אבינר: בזמן שמדליקים (שו"ע או"ח תרעו ד.  מ"ב סק"ח.  ילקוט יוסף מועדים רכו).
שאלה: איפה שמים את השמש?
הרב אבינר: יותר גבוה קצת משאר נרות, שאם בטעות משתמש באור הנרות, זה יהיה לאורו (שו"ע ורמ"א או"ח תרעג א.  מ"ב ס"ק טז, כ).
שאלה: מותר להעביר אש מנר חנוכה להדליק נר חנוכה אחר?
הרב אבינר: לא.  רק מהשמש (שו"ע ורמ"א או"ח תרעד א.  ילקוט יוסף מועדים רכב).
שאלה: האם מותר לחיילת לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים?
הרב אבינר: יש להימנע חצי שעה אם אפשר (שו"ע או"ח תרע.  מ"ב סק"ד.  כה"ח סק"ח), ולא כל מלאכה, אלא מלאכה האסורה כחול המועד (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"א סק"ז בשם הגר"מ פיינשטיין והגר"מ אליהו).
שאלה: מה לעשות עם השמן והפתילות שנשארו בחנוכיה?
הרב אבינר: לשים בשקית ניילון ולזרוק לפח (שו"ע או"ח תרעז ד.  עי' מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ה הערה מא בשם הגר"מ אליהו).
שאלה: מה לעשות אם אין לי נרות או שמן?
הרב אבינר: להתאמץ כמה שאפשר להשיג לפחות נר אחד (מ"ב תרעא סק"ג).
שאלה: מי שלא הדליק יום ראשון ומתחיל ביום שני, האם יברך אז שהחיינו?
הרב אבינר: כן (שו"ע או"ח תרעו א).

במה מדליקים
שאלה: מותר להדליק חלק הנרות בשעוה וחלק בשמן?
הרב אבינר: לא.  נראה מאנשים שונים (מ"ב תרעג סק"ב.  שעה"צ סק"א.  ילקוט מועדים ריד).
שאלה: באיזה שמן אפשר?
הרב אבינר: כל שמן, רובים, מנועים, נפט, סולר, סויה.  אבל שידלוק יפה (שו"ע או"ח תרעג א.  הלכות חנוכה להגר"מ אליהו סעי' מח.  ילקוט יוסף מועדים ריז.  אמנם עיין ערוך השולחן תרעג ג שכתב שאין להדליק בשמן שריחו רע שמא יניחנו ויצא, אך לא מצינו כן בשאר הפוסקים).
שאלה: שמן לא כשר?
הרב אבינר: אסור.  אבל מותר שמן כשר בלי הכשר (עי' דעת תורה למהרש"ם תרעג א.  שדי חמד כרך ט מערכת חנוכה סי' יב).
שאלה: אפשר בפנס חשמלי?
הרב אבינר: לא (מצוות ראיה או"ח תרעג.  שו"ת הר צבי ב קיד.  שו"ת יביע אומר ג או"ח לה).
שאלה: גוזניקים?
הרב אבינר: לא.  דומה למדורה (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ה סעי' יב בשם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו.  אמנם בס' ועלהו לא יבול עמ' רלא כתב בשם הגרש"ז אוירבך שניתן להדליק בגוזניק, שלדעתו אין זה דומה למדורה כיוון שכל השק הוא דבר אחד).
שאלה: אפשר בלי חנוכיה?
הרב אבינר: כן.  במרווחים שווים (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ב הערה יא בשם הגר"מ אליהו).

מי חייב בהדלקה
שאלה: האם כל חייל בחדר מדליק או די באחד?
הרב אבינר: אשכנזים כל אחד, ספרדים אחד עבור כולם (שו"ע ורמ"א או"ח תרעא ב).
שאלה: האם חייל שלן בבסיס נפטר מהחובה על ידי הוריו שמדליקים בביתו?
הרב אבינר: לא, כי גם הצבא הוא עתה ביתו (פסקי הלכות צבא להגר"ש גורן 238-237) .
שאלה: חייל נשוי שלן בבסיס יוצא ידי חובה על ידי אשתו?
הרב אבינר: כנ"ל.
שאלה: האם חייל שלן בבסיס יוצא ידי חובה בהדלקה המרכזית בחדר אוכל?
הרב אבינר: אשכנזים לא, ספרדים כן.  והנרות הם של צה"ל ושייכים לכולם (שם).
שאלה: האם חייבים להיות נוכחים בשעת ההדלקה?
הרב אבינר: לא חייבים, אך ראוי (שם).
שאלה: חיילת שלנה בבסיס חייבת להדליק?
הרב אבינר: כמו חייל (כיון ש"אף הן היו באותו הנס".  שבת כג א).
שאלה: מה יעשה חייל שהוא בפעילות ולא יוכל להדליק?
הרב אבינר: העוסק במצוה פטור מן המצוה (סוכה כה א).
שאלה: חייל שלן על פי רוב בבסיס ויוצא לחופשה בערב, ידליק בבסיס או בבית?
הרב אבינר: איפה שרוצה (עי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעיף יט).
שאלה: חייל הלן בבסיס וחוזר מוצאי שבת מחופשה לבסיס, איפה ידליק?
הרב אבינר: איפה שרוצה (שם).

איפה מדליקים
שאלה: איפה מדליקים?
הרב אבינר: בצה"ל אסור באוהל או במבנה מגורים.  לכן או בחוץ בתא זכוכית או בחדר אוכל (עי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ח.  מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"ג סעי' ב).
שאלה: איפה שמים בחוץ?
הרב אבינר: משמאל לכניסה סמוך לפתח, בגובה 80-24 ס"מ (שו"ע או"ח תרעא ו).  ואם אין מזוזה כגון אוהל, אז בצד ימין (ב"י או"ח סי' תרעא.  מ"ב ס"ק לד.  ועי' הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ג שאמר הגרש"ז אוירבך שבמקרה כזה יש להדליק בצד ימין אפילו אם יש כבר מי שהדליק בצד ימין, ואין אומרים שהשני ידליק משמאל כדי שיהיה מוקף במצוות).
שאלה: איפה מדליקים בחדר אוכל?
הרב אבינר: מקום גבוה נראה לכל וראוי מול חלון (מ"ב תרעא ס"ק לח.  כה"ח ס"ק סד).
שאלה: האם חייבים להיות נוכחים בזמן שנרות דולקים?
הרב אבינר: לא.  אבל על פי חוקי צה"ל אסור להשאיר נרות בלי השגחה.  אך אפשר לכבות אחרי חצי שעה (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב סק"ז.  ובכל מקרה חידש החזו"א לכבות הנרות חנוכה לאחר חצי שעה שאין צריך יותר.  עי' חוט שני הלכות חנוכה בדעת החזו"א).
שאלה: כמה זמן הנרות צריכים לדלוק?
הרב אבינר: לפחות חצי שעה (מ"ב תרעג ס"ק כה.  ילקוט יוסף מועדים רח).
שאלה: מותר להזיז חנוכיה ממקום למקום?
הרב אבינר: לכתחילה לא.  אבך בתוך הבית אפשר בשעת הדחק (מ"ב תרעה סק"ו).

באיזה בתים מדליקים
שאלה: אם נמצאים בשטח, האם מדליקים?
הרב אבינר: לא.  זה לא בית.  אלא אם כן שוהים וישנים ברכב, טנק, אוהל הודי (שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 90 - אבל לא אוהל סיירים), תחת סכנה או צילייה (הליכות שלמה מועדים פרק יג הערה 8), שוחה או תעלה מקורה (ס' שבת ומועד בצה"ל שלג.  הליכות שלמה מועדים פרק יד סעי' ב והערה 8), וכן בספינה עם תקרה או ביתן שמירה (שו"ת כחיצים ביד גיבור ב 91).
שאלה: האם אפשר להדליק במסיבת חנוכה?
הרב אבינר: לא.  אין זה בית-כנסת ולא מקום מגורים, אלא אם כן זה בחדר אוכל.  וכדי לזכות חיילים שזאת ההזדמנות שלהם היחידה להיות נוכחים, אפשר להקל בתנאי שיתפלל שם גם מנחה או ערבית, ואז זה כמו בית-הכנסת (מקראי קודש חנוכה לרב הררי פ"י-הערה כד בשם הגר"ש ישראלי והגר"מ אליהו).

הדלקה בבית-כנסת
שאלה: האם יוצאים ידי חובה בהדלקה בבית-כנסת?
הרב אבינר: לא.  זו חובה נוספת.  בברכה (שו"ע או"ח תרעא ז).  אך לא מברכים שהחיינו פעמיים (מ"ב ס"ק מה).
שאלה: איפה מסדרים נרות בבית-הכנסת?
הרב אבינר: קיר דרומי, נרות בין מזרח למערב, והמדליק עם הפנים דרומה (שו"ע שם).
שאלה: אפשר מאוחר?
הרב אבינר: כן (פסקי תשובות שם בשם שו"ת משנה שכיר או"ח רב).
שאלה: אפשר לזמן קצר?
הרב אבינר: כן (עי' שו"ת בצל החכמה ד קכז.  שו"ת מנחת שלמה תנינא נח אות ב).

מתי מדליקים
שאלה: באיזו שעה מדליקים?
הרב אבינר: הרוב בצאת הכוכבים – 13.5 דקה אחרי השקיעה.  ויש מדליקים אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א.  מ"ב סק"א.  ביה"ל ד"ה עם סוף שקיעתה.  ילקוט יוסף מועדים רח).
שאלה: מה קודם הדלקה או ערבית?
הרב אבינר: קודם ערבית (מ"ב תרעב סק"א.  ילקוט יוסף מועדים רח), אלא אם כן אינו מתכוון להתפלל ערבית עתה (נר איש וביתו סי' ו סעי' ב בשם הגר"ש וואזנר.  פסקי תשובות תרעב הערה 15).
שאלה: מתי הכי מוקדם?
הרב אבינר: בשעת הדחק מפלג המנחה, כלומר בערך שעה לפני השקיעה (שו"ע או"ח תרעט א.  מ"ב סק"ב), אבל הנר צריך לדלוק חצי שעה אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א.  מ"ב סק"ד).
שאלה: מתי הכי מאוחר?
הרב אבינר: למדליק בחוץ, כל זמן שיש עוברים ושבים.  אחר כך, בלי ברכה.  למדליק בפנים, אין הגבלה, כל זמן שיש אנשים ערים עד עלות השחר (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב ס"ק יא.  ילקוט יוסף מועדים רט.  שו"ת שבט הלוי ח קנו).
שאלה: היוצא לפעילות, מה עדיף, בפלג המנחה או מאוחר בלילה?
הרב אבינר: אין הבדל.  אז עדיף בפלג כי מאוחר בלילה עלול להשתבש (בשם הג"ר דב ליאור והגר"א נבנצל.  ועי' פניני חנוכה קעה).
שאלה: האם מי שיוצא לפעילות יכול להדליק ולכבות מיד?
הרב אבינר: לא.  צריך לדלוק חצי שעה (שו"ע או"ח תרעב ב.  מ"ב סק"ז).  ואם מדליקים בבית-הכנסת אפשר להדליק בברכה (עי' שו"ת בצל החכמה ד קכז.  שו"ת מנחת שלמה תנינא נח אות ב).
שאלה: אפשר להדליק בפלג המנחה ולכבות אחרי חצי שעה?
הרב אבינר: לא.  צריך חצי שעה אחרי השקיעה (שו"ע או"ח תרעב א).
שאלה: מותר לאכול לפני ההדלקה?
הרב אבינר: כן.  אם חבר יזכיר (מ"ב רלה ס"ק יח, ועיין שם בס"ק יז שיש ללמוד מדבריו שצריך שהשומר לא יאכל בעצמו), או שעון מעורר (הליכות שלמה מועדים פרק ב אות יב).

תפילה
שאלה: שכח על הניסים בתפילה וברכת המזון ונזכר יותר מאוחר?
הרב אבינר: לא חוזר (רמ"א או"ח קפא ד.  מ"ב תרפב ס"ק ד, ה.  שו"ת יחוה דעת ה מט.  ילקוט יוסף מועדים רמ).
שאלה: חיילת חייבת בהלל?
הרב אבינר: לא.  מצות עשה שהזמן גרמא.  אך יכולה לומר, ספרדיות בלי ברכה, אשכנזיות ויוצאות צפון אפריקה בברכה (מג"א תכב סק"ו.  שו"ע הגר"ז קו ב).

שמחה
שאלה: מותר להתענות?
הרב אבינר: לא (שו"ע או"ח תרפו א).
שאלה: מותר ללכת לבית קברות?
הרב אבינר: יש נוהגים שכן ויש נוהגים שלא (בן איש חי וישב כב.  גשר החיים כט ו).
שאלה: חייבים לקבוע סעודה?
הרב אבינר: לא.  אבל ראוי קצת להוסיף.
שאלה: חייבים לאכול מאכלי חלב וגבינה ולביבות?
הרב אבינר: מנהג לא מחייב (רמ"א או"ח תרע ב).