גדולה הכנסת אורחים
[שיעורו של הרב אבינר לבנ"ע, בבית הכנסת המרכזי בבית אל, לאחר תפילת מנחה בש”ק פ' לך לך תשע"ג. נרשם במוצאי שבת ע"י יוסף אברמסון]
מנין לנו שהקב"ה אוהב את מי שעוזר למסכנים? מאברהם אבינו שדאג לאורחים היגיעים מן הדרך, מסכנים, כואבים ברגלים, מוכי חם, רעבים וצמאים.
אלא שאברהם אבינו היה מדבר באותו הזמן עם הקב"ה, עם השכינה. וכאשר ראה מרחוק את האורחים אמר להקב"ה לחכות ורץ לקרוא להם! התנהגות מוזרה הדורשת הסבר!
חכמינו מתרצים: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה (שבת קכז א). אולם עדיין קשה. אבל עדיין לא מובן מדוע הכנסת אורחים אכן חשובה יותר משיחה עם רבש"ע?! הרי גם כאשר מדברים עם פלוני אין זה נימוסי פתאום לפנות לשיחה עם אלמוני. כל שכן כשמדברים עם ד'!
עונה המהר"ל מפראג שמצוות הכנסת אורחים היא בעצמה הקבלת פני השכינה. זה אותו ענין. אתה לא עוזב שיחה עם ד' ועובר לעסוק בענין אחר. אלא אתה ממשיך את הקשר עם השכינה במצוות הכנסת אורחים. כי זה מה שד' רוצה עכשיו שתעשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה