להצביע בבחירות!

מצוה מן התורה להצביע

מצוה גדולה להצביע, מצוה מן התורה. מצוה שמקיימים בהטלת פתק קטן, שיש לה השלכות עצומות לשנים הבאות. שהרי לגבי מדינת ישראל, וכל חיינו הציבוריים בארץ ישראל, אנו מקיימים את דברי רבנו הרב צבי יהודה: "אל תזלזל במה שיש ואל תשלים עם מה שיש".

איננו מזלזלים חלילה, בשיבת ציון ובבניין הארץ ובהקמת המדינה ושגשוג הכלכלה ואיחוד גלויות ועצמאות האומה וחזרת התורה לארצה, ואילו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקים להודות. יחד עם זאת, איננו משלימים. עוד ארוכה הדרך עד שהכל יהיה כהוגן, עד שהכל יהיה בכשרות ובישרות. לכן חובה עלינו להצביע כדי להשפיע השפעה ברוכה בכיוון הנכון.

בזמנו אמר החזון איש: מצוה להצביע. נשאל: מצוה כמו מצה? השיב: מצוה כמו מרור! ואני הדל אומר: מצוה כמו מצה. אשרינו שאנו עצמאיים ולא תחת שלטון תורכים או בריטים. ומי שחש מרירות ובצדק, יקיים במצוה: על מצות ומרורים יאכלוהו. שמא תאמר: "איני רואה הבדל בין מפלגה למפלגה, הכל רקוב, הכל אבוד, התייאשתי סופית", אם כך אתה מדבר, ידידי, אומר לך: אינך רציני. אינך יכול לשחק ברוגז בנושאים כל כך חמורים, אינך רשאי להעניש את עצמך ואת כולנו. כי תמיד יש לתפוס את הטוב ברובו את הרע במיעוטו, בעולמנו בו שום דבר אינו שלם.

ראה מה כתב רבנו הגדול הרמב"ם: "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועוונות. מי שזכיותיו יתירות על עוונותיו, צדיק. ומי שעוונותיו יתירות על זכויותיו, רשע. מחצה למחצה בינוני. וכן המדינה שהיו זכויות כל יושביה מרובות על עוונתיהן, הרי זו צדֶקֶת, ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו רשָעָה. וכן כל העולם כולו" (הלכות תשובה ג, א).

ועוד כתב: "לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה" (שם ד).

וכבר היו דברים מעולם, שההסכם האומלל, הסכם אוסלו האיום והנורא, הוכרע על פי חודו של קול.

דע לך שבעולם שלנו, שום דבר אינו מושלם, לא המדינה ולא אני ולא אתה. לכן קח פתק והצבע למה שהוא הכי טוב לעם היושב בציון. אני כשלעצמי אצביע בעד מפלגה אשר עניינה תחיית האומה בארצה על פי תורתה.

ואנא ממך הצבע בשביל מפלגה שבטוח שתעבור את אחוז החסימה, שאם לא כן בזבזת קולות יקרים, ועל מפלגות לא בטוחות נאמר "כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים".

אך לא די לך להצביע בעצמך אלא כתת רגליך לשכנע אחרים למען יצביעו ולמען יצביעו נכון. לזה אתה נקרא. שמא תאמר: מי אני הדל והחדל שאצליח להשפיע? אתה יכול, ופרשת מתפקדי הליכוד הוכיחה שתוך כמה שבועות, ביקורי בית תמימים שינו את הרכב הדעות מקצה אל קצה.

אה! כמה גדול הוא כוח הנשמה להפיץ פניני אורה! אנשים כל כך צמאים לאמת! קצת אמת מגרשת כל כך הרבה שקרים וחשכים! אנשים אומרים לנו: טוב שבאתם, חיכינו לכם!

עיין בספר "אם הבנים שמחה" המתאר איך המרגלים הלכו מאוהל לאוהל לשכנע אנשים נגד ארץ ישראל, ושעתה עלינו ללכת מבית לבית לשכנע בעד ארץ ישראל, וזה יהיה תיקון חטא המרגלים.

אל תשב בבית ביום הבחירות! אל תשב בבית עכשיו! בזה תחסוך הפגנות רבות. בזה תהיה שותף לעיצוב פני המדינה.

שמא תאמר: וכי נוכל לשנות את הכל? לא. הדרך ארוכה וקשה. אך אנחנו נעשה מה שבכוחנו.

יש פתגם שאינני רווה נחת מאישיות מחברו, אך קבל את האמת ממי שאמרה: "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם, את האומץ לשנות את הדברים שביכולתי לשנות, ואת התבונה להבחין בין שניהם".

כיוון שנעשה יותר קשה, פתאום נגמר לך הכוח?! פתאום איבדת ראש!?

דע לך שדברים אמיתיים וחשובים לא באים בקלות. לכן אל תתעייף. "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ: וְקוֹי ד' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיה מ ל-לא).

תעמולת בחירות חיובית!

"ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" – עידן בחירות

[פתיח שו"ת רדיו – עריכה: רותי סופר]

כעת אנו בעידן הבחירות, לכן כדאי להזכיר, שגם בעידן הבחירות, מצווֹת התורה אינן בטֵלות. כגון: איסור לשון הרע, עלבונות שקרים, וכל מה ששייך לשמירת הלשון – עדין אסור. יתר על כן, ישנם האומרים: אסור לדבר לשון הרע על אדם פרטי, אך על מפלגה אין בעיה. אך החפץ חיים מסביר בדיוק הפוך! אם אתה מדבר לשון הרע על אדם פרטי – עברת רק על עבירה אחת. אבל איסור לשון הרע על מפלגה שלמה גדול יותר מכיון שהעבירות נכפלות במספר החברים של המפלגה. יותר מכך, מי שמדבר לשון הרע על מפלגה ברבים, למשל, מדבר ברדיו ויש מאה אלף מאזינים, א"כ העבירות מוכפלות בחברי המפלגה כפול המאזינים! אך גם לשון הרע על אדם אחד בלבד, באמצעי התקשורת נכפל... (חפץ חיים, הלכות לשון הרע י יב).

שמא תאמרו: כאן המצב שונה, זה למען הכלל! זה בשביל האומה, בשביל האידאל, בשביל המצוה. לא נכון! הלא זה בדיוק מה שאירע בבית שני – אומר הנצי"ב מוולוזין – בני אדם דיברו לשון הרע, ורימו את עצמם שזה לשמה. הם החליטו שכל מי שלא דומה להם יש מצוה גדולה לרדפו, לדבר עליו לשון הרע, לחרפו ולבזותו, והתוצאה הייתה חורבן בית שני.

בבית ראשון שפכו דמים, אבל היה זה על רקע של יצר הרע אישי. בבית שני ציפו את יצר הרע בציפוי אידאולוגי! (כל זאת מוסבר בהקדמתו של הנצי"ב מוולוזין לפירושו 'העמק דבר' וכן בשו"ת משיב דבר ח"א מב.) וזה מה שנקרא שנאת חינם. שנאה שאינה חינם היא שנאה עם סיבה. כלומר אם משהו עושה לי צרות ולכן אני שונאו- אמנם גם זה אסור - צריך לדבֵר, צריך להשלים, צריך להסתדר- אך על כל פנים אין זו שנאת חינם. אך אם אני שונא אדם רק מסיבה זו – שאינו מהמפלגה שלי – זאת היא שנאת חינם! שנאה ללא סיבה.

לכן, גם במאבקים פוליטיים ודומיהם –יש איסור לדבר לשון הרע, ואדרבה, הדבר חמור הרבה יותר. גם רבינו, הרב צבי יהודה קוק, בספרו לנתיבות ישראל ח"א, מקדיש מאמר שלם בשם 'אל היסוד', בדבר האיסור החמור של לשון הרע במאבקים פוליטיים.

במאמר אחר מבאר רבינו, שהסיבה שבגינה נענש אביה מלך יהודה היא שביזה את ירבעם מלך ישראל ברבים, בהאשימו אותו שהוא עובד עבודה זרה (וראה דברי הימים ב יג ג-כ. ירושלמי יבמות טז ג).

כמובן, מותר לדבר לגופו של ענין ולומר: איני מסכים עם מצע מפלגה פלונית בגלל סיבות אלה ואלה. זה משהו אחר. זו מחלוקת דעות וזה בסדר גמור. אבל לדבר לשון הרע על אישים, לבזותם וכן הלאה – זה לא! בזאת יש מאד מאד להתחזק.

אגב, יש אומרים: כל זה יפה מאד בתיאוריה, אבל למעשה בשטח זה לא הולך. מי שאינו מדבר לשון הרע – הוא אבוד, הוא לא ישיג מאומה, הוא נאיבי, הוא מסכן. תשובה: בדיוק להיפך! הנסיון מראה שהעם היושב בציון אינו אוהב ואפילו שונא, את מי שמדבר לשון הרע! הוא אינו מסוגל לסבול את מי ש'מלכלך' אחרים. שמעתי אנשים רבים שאומרים: אני מצביע לפלוני מכיוון שאינו מבזה את מתחריו. זה משדר אמת! זה משדר ישרות! העם היושב בציון אינו אוהב את הבזיונות והעלבונות. יש פתגם של צעירים: "זבל מי שמלכלך", הכוונה היא למי שמלכלך את רשות הרבים. גם פה זה נקרא: מלכלך את רשות הרבים! העם היושב בציון אינו נותן בו אמון. הוא מבין שאם הוא נצרך לבזות את מתחריו, סימן שהוא חלש, סימן שהוא נלחץ, סימן שהוא מרגיש מאויים. אם כך, הוא חלש, ואינני מעונין בו.

לכן, לא זו בלבד שזה אסור, ולא רק שזו עבירה גדולה – אלא אין בכך כל תועלת!! אדרבה, יורשים שני גיהנום! גיהנום בעולם הבא וגיהנום בעולם הזה, מכיוון שהם מפסידים את השפעתם.

לכן דווקא בעידן בחירות, זו הזדמנות לכבוד, ליחסים טובים. שהרי בסופו של דבר איננו שני עמים. לפעמים, כששומעים את התבטאויות זה נגד זה, אפשר לחשוב חס ושלום, שאנו שני עמים, או שתי דתות ח"ו.

אך כמובן שכל זה איננו נכון, המשותף לכולנו, הוא גדול לאין ערוך מהמפריד. והפיצול בינינו – הוא מסוכן יותר לאין ערוך! כמו שאמרו דרך דרוש: "והיא שעמדה וכו'... שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו". ודרשו – שזה שאנחנו "לא אחד בלבד" – זה מה ש"עמד עלינו לכלותנו"!

נזכור כולנו, שאין מפלגה יש את שאצלה כל האמת, כל הצדק וכל היושר. הערכים הללו מפוזרים בין כל המפלגות, לכל אחת יש קצת, לכל אחת יש חלק, וכל המפלגות יחד, עושות את כל בית ישראל. לכן, גם אם אני מצביע בעד מפלגה א', אין זאת אומרת שאין לי אהבה והערצה וכבוד והכרת טובה אל מפלגה ב'.

לכן, כולנו יחד נזכור: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

מדע להצביע דווקא למפלגה דתית?

מפלגה דתית

[ראיון עם הרב אבינר]

צריך להצביע למפלגה שתביא את הברכה הכי גדולה לאומה הישראלית.  כמובן שלכתחילה צריך להצביע בעד מפלגה דתית, כי התורה איננה רק עניין הפרט אלא גם עניין הכלל. אם התורה הייתה רק עניין הפרט, נניח כמו בארה“ב, אז מפלגה דתית איננה רלוונטית כמו במדינת ישראל, שהתורה מדריכה איך לבנות את המדינה ואת הצבא והכלכלה והגישה החברתית שלה.

כיוון שכך, יש להצביע למפלגה דתית. יתר על כן, רבנו הרב צבי יהודה אמר להצביע למפלגה שמקדמת תחיית האומה בארץ על פי תורתה. הבית היהודי היא מפלגה של תחיית האומה בארץ על פי תורתה.

עם זאת, למפלגה צריך כוח, לכן אם המפלגה קטנה מדיי אפשר להצטרף ולתמוך גם במפלגה חילונית גדולה כדי שתהיה לה השפעה על הציבוריות בישראל נקווה שהמפלגות הדתיות יהיו חזקות בכנסת הבאה כדי שתהיה להן השפעה גדולה יותר על הציבוריות בישראל.